ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- שבעתא דנחמתא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
האמת היא שההיסטוריה הלאומית שלנו עמוסה אסונות מחרידים, ולכן נחמה אמיתית נראית לנו דבר בלתי נתפס. העובדה שהעם היהודי עסוק היום כל הזמן בבעיות קיומיות אמיתיות רק מוסיפה לתחושת חוסר השקט ולחיפוש שלנו אחר נחמה. הבטחות, אפילו הבטחות אלקיות, בדבר העתיד המזהיר הצפוי לנו מרגיעות אמנם, אך לא תמיד מנחמות. אחרי אלפי שנות גלות ואסונות, איבדנו הרבה מן הסבלנות שלנו בהמתנה לעתיד המזהיר והרוגע הזה. במובן זה, העובדה שאיננו מוצאים נחמה ממושכת וקבועה מכרסמת בקיומנו ומותירה אותנו במצב מתמיד של מתח ותסכול. דומני שהאווירה הזאת בעולם היהודי אחראית להרבה דברים שמתרחשים בחברה שלנו. איננו שבעי רצון מההווה והעתיד שלנו, מפני שטרם מצאנו נחמה אמיתית על אסונות העבר. הפצעים נשארו פתוחים ולא נרפאו, והצלקות של אסונות העבר עדיין קיימות בתודעה הלאומית ובהלך הרוח של העם.
חלק מהקושי להינחם טמון בעובדה שעוד לא הצלחנו להתאבל על אסונות העבר בצורה ראויה ושלמה. הרב שמחה וסרמן, מהמחנכים החשובים של העם היהודי במאה שעברה, ציין שהנביא זכריה מתאר בפרוטרוט את ימי הגאולה וההתחדשות שבוודאי עתידים לבוא, אך באמצע תיאור זה של הגאולה והימים הטובים של התקווה וההתחדשות, הנביא מספר שתתקיים לוויה גדולה ויהיה זמן למספד. איזו סיבה יש למספד ולבכי בתקופה של גאולה וחידוש הריבונות היהודית? הרי הרע ביותר הרי כבר מאחורינו, והפרק הזה בזכריה מדבר על בנייה מחדש של המקדש בירושלים. הרב וסרמן הסביר שבתהפוכות הגורל בגלות הארוכה של העם היהודי, מעולם לא היה לנו הזמן, או האפשרות, להתאבל כראוי על האסונות שפקדו אותנו ולהספיד את אלה שנפלו בהם. היינו צריכים להמשיך הלאה, להילחם למען קיומנו בעתיד, ולכן לא הייתה לנו אפשרות לעסוק בעבר. אך כשרגע הגאולה יגיע לבסוף, אז, כך אומר לנו הנביא, לפני שנוכל למצוא נחמה אמיתית, נצטרך להתאבל באמת על האסונות שפקדו אותנו בעבר. האבל על העבר הוא המפתח לנחמה אמיתית בהווה.
עוד לא מצאנו דרך ראויה ומספקת מבחינה פסיכולוגית להתאבל על השואה שהתרחשה לפני שבעים שנה. האסונות של מלחמת העולם הראשונה, של רוסיה הצארית לפני מאה וחמישים שנה, ושל האימפריה העותומאנית בארץ-ישראל כמעט ונשכחו בדור שלנו. אפילו על קורבנם של עשרות אלפי ישראלים במאבק לשמירת הריבונות ועצמאות מדינת ישראל במולדתנו העתיקה טרם מצאנו דרך משמעותית מבחינה רוחנית ובריאה מבחינה פסיכולוגית, להתאבל. אנחנו עסוקים מדי בהתמודדות עם בעיות ואתגרים, עם סכנות ושונאים שמכתרים אותנו, ומשום כך איננו מסוגלים להתרכז בענייני אבל ונחמה. בגלל הכורח להמשיך בחיים, האישיים והלאומיים, פצעי העבר לא זוכים לטיפול ולא נרפאים באמת.
אין פלא, אם כך, שאנחנו שרויים במצב מתמיד של מתח ומצוקה. חזון הנחמה של הנביא, כפי שהוא בא לידי ביטוי בהפטרה של השבת הקרובה, תלוי בדרך שבה אנחנו רואים את ההיסטוריה שלנו ובהתמודדות שלנו עם המציאות, גם אם הייתה טרגית מאוד. אי אפשר לצפות מאנשים שאינם מודעים לעבר להתאבל כראוי על האסונות שהתרחש וללמוד מהם. לכן הם לא זוכים לחוש תחושה ממשית וממושכת של נחמה, ולדאבון הלב, מגזר זה של אנשים נבערים שלא למדו היסטוריה מונה היום מיליוני יהודים בארץ ובעולם. יחד עם זאת, תיקון המצב יכול להוביל, בסופו של דבר, לשבת נחמו אמיתית, שבת שנמצא בה נחמה ממשית וממושכת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
