ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה מרים בת הילה
ספר דברים כולו הוא חומש של ביאור ופירוש לארבעת החומשים הראשונים של משה. ובהיותו כזה, מעצם טבעו כפירוש, הוא עושה שימוש במילים אחרות ובביטוים שונים כדי לתאר אירועים ומצוות שכבר הוזכרו בתורה. דוגמה טובה לכך מופיעה בפרשת השבוע, שבה התורה חוזרת על עשרת הדברות שנתגלו לבני ישראל בהר סיני. הניסוח כאן, בספר דברים, שונה מעט מהניסוח שלהן בספר שמות. בתלמוד, בפירושו למשנה, נאמר שההבדלים האלה - כמו השימוש במילה "שמור" במקום במילה "זכור" בעניין מצוות השבת - מלמדים אותנו שהקב"ה אמר כביכול את שתי המילים האלה בבת אחת, דבר הנשגב מיכולתנו ומבינתנו כבני אדם.
מה שהתלמוד מבקש ללמד אותנו באמירה הזאת הוא שכל הפירושים האפשריים וכל רובדי המשמעות של התורה ניתנו לנו במקביל, בבת אחת, בהר סיני. רק התורה שבעל-פה ועבודת פרשני התורה בכל הדורות מגלות לנו את רובדי המשמעות המקוריים האלה, כדי שנוכל ללמוד אותם ולנהוג על פיהם. עצם השימוש במילים שונות כדי להסביר לנו מה שכבר נכתב בתורה מצביע על כך שאנחנו יכולים להבין את התורה לעומקה רק באמצעות התורה שבעל-פה ופרשני התורה הגדולים בכל הדורות.
בדיבר האחרון בעשרת הדברות, משתמשת התורה כאן, בספר דברים, במילה "תתאווה", ואילו בספר שמות היא משתמשת במילה "תחמוד". בדרך זו התורה מציינת בפנינו שיש צורות שונות של השתוקקות ורצון. האחת היא דחף, רצון רגעי שצומח מהזדמנות, מנסיבות, כמו פרסומת באמצעי תקשורת או פגישה אקראית. רצון כזה איננו מתוכנן מראש, ומקורו בחולשה אנושית טבעית שיש לכולנו, הרצון להשיג את מה שעוד אין לנו. אבל יש עוד סוג של רצון שהוא תשוקה מממושכת ומתוכננת שהייתה חלק מחיינו שנים או עשרות שנים. היא גובלת באובססיה או בהתמכרות. שני סוגי הרצון האלה עלולים להמיט חורבן על האדם. התורה מזהירה אותנו מפני התסמינים של ההתנהגות ההרסנית הזאת. השימוש בפעלים השונים, להתאוות ולחמוד, מלמד אותנו שיש סוגים שונים של רצון ושעלינו להתגונן מפני כל הסוגים.
בתלמוד נאמר שהעיניים רואות, ואז הלב חומד. בשמירה על העיניים אנחנו שומרים גם על הלב. דוגמה זו של פרשנות עצמית של התורה מבהירה לכולנו את הלקח וקוראת לנו ליישם אותו בחיינו בתבונה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
