ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
פריחה בת אסתר
1. העלמת החטא
מי שלא מכיר שחטא לא יתחרט ולא ישוב; כמו שהחולה כל זמן שאינו יודע שהוא חולה לא יוכל להרפא, הוא לא יבקש רפואה כי אינו מודע למחלתו, כן מי שאינו מוצא בהנהגתו כל דופי, אינו מכיר בחטאו, הוא אינו יכול לתקן את עצמו.
מי שנוהג בחוסר זהירות, אבל אינו מודע לכך, הוא סבור שהוא נהג זהיר, אמנם הוא מרבה לעקוף גם בסיבובים, וגם נוסע במהירות גדולה, אבל הוא בטוח שהוא נוהג בזהירות, על-כן, כל עוד שלא יכיר בעובדה שהוא לא נוהג כראוי, שהוא מסכן את עצמו ואת האחרים, לעולם לא יתקן את נהיגתו.
מי שמדבר בסגנון עוקצני, מעליב ופוגע, אבל אינו מרגיש זאת, אף-על-פי שהסובבים אותו סובלים ממנו ומתרחקים ממנו, ואפילו להיפך, יש לו ביקורת על הסובבים אותו, אבל בעצמו אינו מוצא כל פגם בדיבורו ובהנהגתו, איש כזה לא יוכל לשפר את דיבורו כל עוד שלא יודה בחטאו.
על זה אמר הכתוב בהושע (ה ; טו), כי הקב"ה אומר: "אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני", כלומר עד שיכירו באשמתם ואז ישובו בתשובה ויבקשו פני. וכן אמר דוד בתהלים (נא ; ה): "כי פשעי אני אדע". ידיעת החטא הכרחית לתשובה.
2. הסברים ותרוצים
אם אדם מחפש הסברים ותרוצים למעשיו הלא טובים, ובמקום להכיר בטעותו הוא מתנצל ומתרץ שהיו גורמים לכך.
אם כך הוא עושה, לעולם לא יתחרט ויתקן, ועליו אמר שלמה (משלי כח ; יג): "מכסה פשעיו לא יצליח", הוא מכונה "מכסה פשעיו".
זה מה שעשה אדם הראשון. כאשר הקב"ה הוכיח אותו על חטאו שאכל מעץ הדעת, הוא טען (בראשית ג ; יב): האשה אשר נתת עמדי היא אשמה, וכמובן שהתירוץ הזה לא הועיל לו, וזה מה שענה לו ד': "כי שמעת לקול אשתך" וגו'. אין לחפש תירוצים ולכסות על החטאים, כי אז לא מכירים בחטא ולא מתקנים אותו, אלא יש להודות ולהכיר ולקבל אחריות ולא לזרוק את האשמה ואת האחריות על אחרים.
3. תשובה שאינה לשם שמיים
הוא אם אדם אמנם מתקן, אבל לא מפני הרצון להיות מתוקן, אלא מפני שזה משתלם להודות בחטא ולהתחרט כביכול.
הוא אינו שב בתשובה אמיתית ומכיר בחטאו ומתחרט עליו באמת, אלא מודה בחטאו מסיבות צדדיות, כעין מה שהשיב שאול כששאל אותו שמואל (שמואל-א טו ; יט): "ולמה לא שמעת בקול ד'", ותשובתו: "חטאתי... ועתה כבדני נא". וכיוון שתשובתו היתה בשביל כבודו ולא לאהבת ד', היא לא נתקבלה.
שלושה דברים אם כן מעכבים את התשובה:
א) אי-הכרה בחטא.
ב) תירוצים והתנצלויות, תליית האשמה באחרים.
ג) תשובה שאיננה לשם שמים, אלא מפני כבוד או ממון.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
