ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודית בת איטה
"וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן". (בראשית י"ד יד).
אברהם אבינו חילץ את אחיינו בפעולה צבאית נועזת ומהירה. הכתוב משתמש בביטוי שמשמעותו לא ברורה: "וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו". מה פירוש "וַיָּרֶק"?
רש"י בעקבות התרגום מסביר מלשון זירוז, כלומר, אברהם זירז את גדודו לצאת לפעולת החילוץ ויצא בראש הכח לפעולה.
המדרש מביא בפנינו אפשרויות נוספות שיכולות לשמש בסיס לדיון בשאלות: מהו הפתרון הרצוי? מהו המחיר? ומהם השיקולים? וז"ל המדרש:
"וירק את חניכיו, רבי יהודה ור' נחמיה ר' יהודה אומר: הן הוריקו פנים כנגד אברהם אמרו ה' מלכים לא יכלו לעמוד בהם ואנו יכולים לעמוד בהם. רבי נחמיה אמר: אברהם הוריק פנים כנגדן- אמר אצא ואפול על קדוש שמו של מקום. אבא בר זבדא אמר: בכלי זיין הוריקן היך מה דאת אמר (תהלים לה) (כמו שכתוב) והרק חנית וסגור לקראת רודפי. אמר רבי שמעון בן לקיש: באבנים טובות ומרגליות הוריקן היך מה דאת אמר (תהלים סח) (כמו שכתוב) ואברותיה בירקרק חרוץ. רבי לוי אמר: בפרשת שוטרים הוריקן, היך מד"א (דברים כ) (כמו שכתוב) מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו" (בראשית רבה (פרשת לך לך פרשה מג).
נסביר את הדעות השונות.
לפי רבי יהודה: אנשיו של אברהם טענו כנגדו, אי אפשר לצאת לפעולה צבאית, הכח שעומד מולנו הרבה יותר חזק מאתנו. אברהם לא קיבל את דעתם אף על פי שאי אפשר היה להתעלם מטענתם. כנראה שהחליט לצאת לפעולה וסמך על תחבולותיו, זריזות מחנהו ויכולותיו בצירוף תפילה לסייעתא דשמיא ויצא לפעולה. ב"ה הפעולה הצליחה.
לפי רבי נחמיה: אברהם החליט לצאת לפעולה, למרות הסיכוי שהוא כמפקדה עלול לשלם בחייו. עמדתו מבוססת על כך שגם אם יפול בקרב, יהיה בכך "קידוש השם" והוא היה מוכן לשלם את המחיר. יש כאן התוויית דרך, אף על פי שאין כאן תשובה לשאלה: מה הוא המחיר שאין לשלמו בנפגעים כדי שלא לצאת לפעולה?
לפי רבי רבא בר זבדא: הביטוי איננו מפרט את השיקולים אם לצאת או לא, אלא מתאר את ההכנות הצבאיות וציוד האנשים לפני היציאה לקרב. המשמעות היא שגם מי שבטוח בסייעתא דשמיא, חייב לנקוט את כל הפעולות כדי להבטיח שכוחותיו יצאו למשימה מוכנים.
לפי רבי שמעון בן לקיש: הביטוי מלמדנו כי אברהם אבינו השקיע הון רב "אבנים טובות ומרגליות" כדי לממן את פעולת החילוץ.
לפי רבי לוי: אברהם חיזק את הלוחמים בדברים לפני היציאה לקרב ושחרר את מי שחשב שאיננו יכול לעמוד במשימה. כך מצוה התורה כאשר היא מפרטת את נוהל היציאה לקרב עבור עם ישראל לדורות בספר דברים. וז"ל הכתוב שם:
"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:... וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן וְדִבֶּר אֶל הָעָם:... אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם: כִּי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם:... וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְאָמְרוּ מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ" (כ' א-ח).
הבה נתפלל כי לא נצטרך להתמודד שוב עם בעיה שכזו ואם ח"ו כן,
שנזכה לפתור אותה בדרכו של אברהם אבינו כשמפקד הכח וחייליו כולם חוזרים לשלום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
