ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- ענג שבת
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אנו מורגלים לראות במערכת המצוות הרגילות את ההזדמנות הגדולה להתחבר עם ריבונו של עולם. כאשר אנו מתפללים בדבקות, שומרים שבת בקדושה, מקפידים על טהרת המשפחה, אזי אנו מתמלאים באווירה של קדושה וחיבור לד'.
כמו כן, אנו מורגלים להביט על חיינו בחלוקה למישור הגופני ולמישור הרוחני. מערכת המצוות ולימוד התורה, עולם הרוח, הוא החיבור לד'. ועולם הגוף והחומר שייך לעולם הזה, לחיי שעה.
אולם לא כך הם פני הדברים. אנו יודעים שספק דרבנן לקולא. אם לדוגמא אני בספק אם ברכתי שהכל על השתיה, אינני חייב לברך שוב. אנו מקלים בספק.
אולם בענייני הגוף - בסכנת נפשות, אנו מחמירים מאד. אם יש ספק, או אפילו ספק שיש ספק, שמא יש סכנה בדרך מסויימת, אזי אסור הלכתית ללכת בדרך הזו ולהסתכן. ובלשון חז"ל- 'חמירא סכנתא מאיסורא'. חמורה הסכנה מן האיסור. דינים גמורים מדאורייתא נדחים מפני ספק סכנה. חולה מסוכן אוכל ביום כיפור, אנו נוסעים ברכב לבית חולים אפילו עבור פציעה שיש בה ספק סכנה וכן הלאה.
אנו רואים אפוא, שהפגישה שלנו עם ריבונו של עולם איננה רק בעולם הרוח ובמערכת המצוות הפורמאליות והרוחניות. פגישתנו עם ד' היא גם במכלול החיים הגופניים והפשוטים, מה שאנו מגדירים 'חיי הנורמה'. מצווה פשוטה ומגושמת כשמירה על חיינו, שמירה על גופנו, מחברת אותנו לריבונו של עולם לא פחות מאשר עוד לימוד תוספות בגמרא או הקפדה על תפילה במניין. וכלשון הרמב"ם בהלכות דעות - "היות הגוף בריא ושלם, מדרכי ד' הוא".
נחזור לרבי יצחק. כבר הרמב"ן עורר את השאלה, מה חשב רבי יצחק בשאלתו. האם באמת לדעתו כל סיפור בראשית מיותר? האם באמת התורה צריכה להתחיל ממצוות ולא מתיאור הבריאה?
ניתן לומר שרבי יצחק טוען שכיוון שעיקרה של תורה הוא המערכת המצוותית הרגילה והרוחנית, אזי יש להדגיש רק אותה ולא את בריאת עולם החומר והגוף. התורה היא נטו עולם הרוח, כך טוען רבי יצחק בשלב השאלה. על כן, יש להתחיל מהמצווה הרוחנית ולא מתיאור בריאת העולם הגופני על חלקיו.
ועל כך משיב - הנחת היסוד אינה נכונה. התורה לא יכלה להתחיל ממערכת המצוות הרגילות כי אם דווקא מעולם החומר, מהבניין הארצי, משום שגם דרכי החומר והגוף דרכי ד' הם. טעות היא לחשוב ש'החודש הזה לכם' היא עיקר התורה, בעוד עולם החומר, בריאת שמים וארץ, החיות והמאכלים, האדם וכוחות גופו, הם שוליים. רבי יצחק מעורר אותנו להבין ולזכור שדבר ד' אינו בא רק בעולם הרוח ובמצוות המיוחדות לו. דבר ד' מצוי גם בנורמה החומרית, ובעולם הגוף על כוחותיו. לא זו אף זו - רבי יצחק מסביר שיסוד הבריאה החומרית הוא יסוד הטענה שלנו על הארץ. אלהינו אינו אלהי הרוח אלא אלהי העולם. החומר גם הוא מדרכי ד', וכיוון שכך, הוא בראו והוא נותנו לנו כארץ ישראל.
דומה שגם בימינו, חלקנו עדיין שבוי בשלב השאלה של רבי יצחק. אנו מורגלים לראות ברוחניות עבודת ד', ובחומריות עבודת החומר. אך לא היא. אנו יכולים ויכולות לזכות בכל יום בכמה מצוות מדאורייתא, חשובות לא פחות מהמצוות הידועות לנו. ניקח לדוגמא את מצוות הזהירות בדרכים. מצווה גופנית, תדירה, שאינה זוכה להילת קדושה כמו הנחת תפילין על אף שהיא חשובה ממנה מבחינה מסויימת. בכל חגירת תינוק ברכב בכסא התינוק, בכל ציות לרמזור, אנו שומרים על שלמות גופנו, ומקיימים את דבר ד' 'ונשמרתם לנפשותיכם', 'אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש'. החיבור לד' בשמירה על חוקי התנועה לדוגמא הוא חיבור חי ומהותי, גם אם יום יומי.
הבה נטה אוזנינו לרבי יצחק, נשים לב ששמירת הגוף והדגש הגופני גם הם מדרכי ד', ובכך תורתנו תהיה תורת חיים.
ענג שבת (310)
הרב אורי סדן
54 - מדת הקנאה
55 - חיי הגוף כעבודת ד'
56 - "ויאמר ה' אל אברם לך לך..."
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
