ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- צניעות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
"אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלם יוצאות בכלי לבן שאולין, שלא לבייש את מי שאין לו ... ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים ומה היו אומרות, בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך, אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה (משלי ל"א) שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל ואומר תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה...".
המשנה ממשיכה ומסיימת בתפילה לבניין בית המקדש בקרוב ולהתחדשותו של יום הכיפורים, כיום שמחה וחידוש העבודה בקדושה ובטהרה:
"וכן הוא אומר (שיר השירים ג') צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו. ביום חתונתו זו מתן תורה וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו אמן" (פרק ד משנה ח).
הדיון ציבורי בסוגיא של שירת נשים התחדש עם סירובם של ארבעה צוערים להשתתף בטקס צבאי שבו הושמעה שירת נשים.
ברשותכם קוראים יקרים ננסה להאיר סוגיא זו באור קצת אחר.
הדיון התמקד בשאלה: האם יש בעיה הלכתית בשירת הנשים?
לא זו הנקודה המרכזית מבחינה ציבורית. הרי ברור שלו כל הציבור בישראל היה תורני, השאלה לא הייתה עולה על הפרק משתי סיבות:
הראשונה - לא היו מגייסים חיילות בזמן שאין הכרח של פיקוח נפש לעשות זאת.
(כמו לדוגמא, בימי מלחמת השחרור: בשנת תש"ז התיר סבא רבה שלי, שהיה הרב של מאה שערים ודיין בבית הדין של ירושלים בראשות הרב צפי פסח פרנק, לנכדתו להתגייס להגנה).
השנייה - איש לא היה מעלה בדעתו להזמין דווקא נשים לשיר לפני חיילים גברים.
השאלה כיום היא אחרת.
במציאות של ימנו, שבה מתנהלים החיים הציבוריים של מדינת ישראל, כשרוב הציבור איננו מחויב מרצונו לשמירת הלכה קלה כבחמורה, מהי הדרך לרומם את הציבור לחיים שיהיו מבוססים על ערכי צניעות, מכל הבחינות? צניעות - משמעותה שלא לבייש את מי שאין לו (לכן כולן לובשות בכלי לבן) וצניעות - שלא לבייש את מי שאין לו עדיין מספיק כלים רוחניים, כדי שיחייב עצמו לכל סימני השולחן ערוך ויהפוך אותם ל"אורח חיים".
יציאה הפגנתית מטקס ציבורי משמעותה הכרזה: "לי יש יותר ערכים ומטען רוחני מכם"! אין בה מן הניסיון ללכת לאורה של ההדרכה: "שלא לבייש את מי שאין לו".
קיימות דרכים הלכתיות להתמודד עם האתגר שהמציאות ה'בדיעבדית' מציבה בפני הלוחמים. לוחמים אלה, שמקדשים שם שמים וגורמים לכבוד הדת והתורה בשירותם הצבאי, עלולים לאבד את השפעתם החיובית, בגלל הניסיון להפגין את עקרונותיהם, מה שעלול להתפרש כהתנשאות. הרי השירות הצבאי ובעיקר הקרבי, מחייב התמודדות עם מצבים שאינם 'לכתחילה'.
רבני הציונות הדתית מעולם לא הדריכו את תלמידיהם "הפגינו" כדי שייעשה מאמץ להימנע ממצבים שכאלה.
מעולם לא ראינו את הרבנים הראשים כולל את הרב גורן, הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו זצ"ל ויבל"א הראשון לציון הרב עובדיה יוסף, יוצאים בהפגנתיות מטקס ציבורי כל שהוא, גם אם הייתה שם שירת נשים.
הדרך לחידוש העבודה בבית המקדש בירושלים לא עוברת שם, אלא במקומות שבהם מקפידים על צניעות במובן הרחב של המושג, במקומות שבהם מקפידים "שלא לבייש את מי שאין לו".
הבה נתפלל להתחדשותם של אותם ימים טובים לישראל, בב"א!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
