ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב חנן פורת ז"ל
המאמר הזה לא נועד להיות הקריאה הרגילה לחזרה בתשובה ולקיום המצוות לקראת ראש השנה ויום הכיפורים, גם אם גישה כזאת חשובה ומדויקת. אני מתכוון לומר שאנחנו נשפטים לא על ידי מה שהעולם חושב עלינו - אותו עולם שמעולם לא היה מקום ידידותי או מבין כלפי היהודים, היהדות ומדינת ישראל - אלא על ידי הגישה שלנו, היהודים, כלפי היהדות, היהודים ומדינת ישראל. יותר מדי זמן יהודים וארגונים יהודיים רבים התנהגו ודיברו בלי לקחת בחשבון שכאשר הם קודחים חור מתחת לכיסא שלהם בספינה, הם מסכנים את העם היהודי כולו. יונה הנביא היה מוכן להשליך את עצמו לים הסוער כדי להציל חיי אנשים חפים מפשע - אנשים שאינם יהודים, אגב - ובלבד שלא לסכן אותם במעשיו על הספינה. היהודים האנטי-ישראלים לוקים בהיעדר שיקול דעת נורא בעניין ההשלכות של הדיבורים שלהם, המאמרים שהם מפרסמים והארגונים שהם מקימים.
לא פעם נאמר, ובצדק, שיש יהודים שהם יהודים רק במקום השני. זאת אומרת, יהודים שאצלם ענייני העם היהודי וההשפעה של התנהגותם על היהודים אינם שיקולים מרכזיים בצורת החשיבה שלהם או בהתנהגותם. היהודים הקומוניסטים, למשל, היו קומוניסטים תחילה ויהודים במקום השני, במקרה הטוב. יהודים שהלכו בתלם הציוניות החילונית היו ציונים תחילה, ויהודים אחר-כך. יהודים קנאים הם קנאים תחילה, ולא משנה לאיזה זרם או קבוצה בעם היהודי הם משתייכים, ורק אחר-כך יהודים. יהודים ליברליים הם ליברליים תחילה ורק אחר-כך יהודים. כל זמן שהעניינים היהודיים הם, במקרה הטוב, במקום השני אצל מספר הולך וגדל של יהודים, אנחנו בסכנה שהספינה שלנו לא תשרוד את המסע בים הסוער שבו אנחנו מוצאים את עצמנו.
מיליונים מכספי היהודים מבוזבזים על תמיכה באלה שאומרים במפורש ובגלוי שמטרתם ושאיפתם היא להשמיד אותנו. איפה שיקול הדעת בקביעת המדיניות? איה אותה חשיבה צלולה ובלתי מוטה ובארגונים האלה ובאנשים שמממנים אותם? מה קרה לשכל הישר ולסולידריות היהודית? היעדר שיקול דעת בעניינים שיש לנו שליטה עליהם - קרי, בהתנהגות שלנו ובמדיניות שלנו - אומר הרבה ומצביע על דברים שאיננו יכולים לצפות אותם או לשלוט עליהם שמתרחשים כל הזמן. יהודים רבים, שלדאבון הלב, לא מאמינים ברעיון של בית דין של מעלה, מאבדים כל שיקול דעת אנושי והיגיון כשהם חושבים על ההשפעות של דבריהם ושל מעשיהם על קיומו ורווחתו של העם היהודי. שיקול דעת גרוע מבטיח עתיד גרוע.
התפקיד של הימים הנוראים היה ועודנו ליצור ליהודי כפרט ולעם היהודי בכלל אווירה שתאפשר חשיבה צלולה ושיקול דעת נבון. אין ספק שבחינה עצמית היא מרכיב חיוני ביצירת אווירה כזאת. אך יש צורך גם במעט חזון ובתחושת אחריות. חכמינו אמרו "איזהו חכם הרואה את הנולד". מי שיש לו שיקול דעת מסוגל להבין את ההשלכות של מעשיו מראש. אברהם ויצחק מתוארים בתורה כמי שהיו מסוגלים לראות את הענן מעל הר המוריה מרחוק. אין תחליף לראיית דברים מרחוק למי שרוצה להשיג שיקול דעת טוב וחד.
אך לא די לראות דברים מרחוק. צריך להיות תמיד במצב של ראייה לרחוק. הצורך בסבלנות, כוח, תחושת ערך עצמי ואמונה בעצמך כדי להגיע לשיקול דעת ולהתייחסות חכמה לאירועים אמור להיות ברור לכולם. אך, לצערנו, לא פעם הדברים האלה חסרים בתקשורת, במנהיגות הפוליטית ואפילו במנהיגים הדתיים שלנו. ההבנה שההיסטוריה והגורל, שלא לדבר על אלוקים, יגיעו לשיקול דעת משלהם בעניין ההתייחסות וההתנהגות שלנו יכולה לעזור לנו לאלץ את עצמו להיעזר בהדרכה הנחוצה כשאנחנו קובעים דעות ומדיניות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
