ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
המשנה – בדקה עצמה ונמצאה טמאה, ממתי חוששים שהיתה טמאה לפני כן?
שמאי – לא חוששים.
הלל – חוששים מהבדיקה הקודמת.
חכמים – 24 שעות או הבדיקה הקודמת (הקצר ביניהם).
(הגבלות:
החשש הוא רק ספק (לא אוכלים ולא שורפים).
תוס' – דווקא בקודשים ותרומה, אך בחולין לא חוששים).
סברות וקושיות
סברות: שמאי – לאישה יש חזקת טהרה, הלל וחכמים – החזקה הורעה (שהרי דרכה מתישהו לראות).
קושיות:
1. מקוה – טבל ומדד ונמצא חסר, האם חוששים אחורה?
הדין במקוה – חוששים ודאי,
ואילו בנידה – לשמאי לא חוששים, ולהלל וחכמים – ספק .
תשובה -
1. במקווה יש חזקת טומאה של הדבר שהטביל.
2. ניסיון להבדל נוסף -
במקוה החזקה שהוא מלא אינה טובה – שהרי כרגע חסר, והחיסרון הוא תהליך שקורה כל הזמן.
דחייה – גם באישה – כרגע ראתה והראייה היא תהליך.
2. חבית תרומה (ב: באמצע) – הפריש ואח"כ בדק ומצא שהחמיץ.
הדין בחבית – חוששים אחורה מספק (אמנם 3 ימים אחרי הבדיקה ודאי טוב (לרי"ח). הבעיה רק לרבנן שלא מפרישים מחומץ על יין גם בדיעבד, בניגוד לרבי (ב"ב פד:))
תשובה -
1. בחבית יש חזקת טבל .
2. ניסיון להבדל נוסף -
בחבית החזקה שהוא מלא אינה טובה – שהרי כרגע חומץ, וההחמצה היא תהליך שקורה כל הזמן.
דחייה – גם באישה – כרגע ראתה והראייה היא תהליך.
[מה ההבדל בין חבית למקווה - שבמקוה ודאי ובחבית רק ספק? תשובה - אכן אין הבדל , וזאת מחלוקת תנאים גם במקווה –
ת"ק – ודאי פסול,
ר"ש – ספק (ברה"י – טמא, ברה"ר – טהור).
ביאור המחלוקת:
ר"ש לומד מסוטה -
ברה"ר – טהור, (ברה"י – טמא מספק, וזה שבסוטה זה ודאי, זה כי יש רגליים לדבר).
רבנן –
ברה"י מטמא ודאי – לומד מסוטה.
ברה"ר שמטמא -
שני הסברים:
[לא לומדים קולא מסוטה ברה"ר, שהרי שם אין מציאות כזו.
דחייה – הרי ברור שלפי כולם כן לומדים].
אכן באופן כללי ספק ברה"ר טהור, וכאן זה יוצא דופן כי יש תרתי לריעותא .
א"א ללמוד מסוטה, כי בסוטה זה תחילת טומאה, וכאן מדובר על סוף טומאה כשכבר יש חזקת טומאה והספק אם נטהר.
[העיקרון של שתי התשובות דומה].
3. מבוי (ג. באמצע)
כשנמצא שרץ במבוי, חוששים אחורה ומטמאים גם טהרות שעברו שם מוקדם יותר.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
