ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(פח: 6 שורות מלמטה – פט: סוף פרק כסוי הדם)
חלק א - אגדתא על כיסוי הדם וענווה
א. אמר רבא – בשכר "ואנוכי עפר ואפר" זכו בניו לאפר פרה ועפר סוטה.
למה לא הוזכר עפר כיסוי הדם? כי לא נהנים ממנו בעוה"ז (גם לא רוחנית)
ב. אגב זה, עוד דרשה של רבא של "בשכר..." -
בשכר "אם מחוט ועד שרוך נעל" זכה לחוט ציצית ורצועות תפילין.
מה ההנאה בעוה"ז:
תפילין – "וראו על עמי הארץ כי ה' ה' נקרא עליך"
ציצית – שמזכיר את כיסא הכבוד.
[אגב סיפור זה – ר' אבא – קשה לחזור בשתובה מגזל הנאכל (שאפילו אברהם לא השיב את אשר אכלו הנערים].
ג. אגב "ואנוכי עפר ואפר" – עוד דרשות על ענווה (לפי סדר של קישורים מאחד לשני)
A. ר"א בן רי"ס הגלילי – "כי אתם המעט" – שממעטים עצמם.
במה ממעטים – שאבות האומה מיעטו עצמם:
אברהם – ואנוכי עפר ואפר, משה ואהרן – ונחנו מה, דוד – ואנוכי תולעת ולא איש,
בניגוד לגדולי האומות.
B. אגב זה -
1. רבא/רי"ח - ונחנו מה>ואנוכי עפר ואפר.
2. רבא/רי"ח – תולה ארץ על בלימה – שהעולם מתקיים בזכות "ונחנו מה" של משה ואהרן.
C. אגב זה – ר' אילעא – תולה ארץ על בלימה – בזכות מי שבולם פיו במריבה.
D. ואגב זה -
1. עוד דרשה על עוונה כבסיס העולם – ומתחת זרועות עולם.
2. עוד דרשה על שתיקה – "האומנם אלם צדק תדברון, מישרים תשפטו בני אדם", שאומנות האדם היא "אלם", אבל בתורה "צדר תדברון", אך לא יגיס דעתו אלא "מישרים".
חלק ב – כיסוי באפר/עפר ע"ז
זעירא/רבה בר ירמיה – מכסים בעפר עיר הנידחת.
קשה - והרי זה איסורי הנאה?
- זעירי – הכוונה לא לאפר, אלא לעפר,
העפר לא נאסר כי נאסר רק "כל שללה תקבוץ", ואילו העפר צריך גם תלישה מהאדמה. - הכוונה לאפר, ומותר כי מצוות לאו להינות ניתנו.
מקשה רב רחומי מברייתות ששופר ולולב של ע"ז לא ישתמש בהם?
- 1. לא ישתמש לכתחילה, אך בדיעבד יצא יד"ח.
דחייה – ברייתא שאומרת שגם לא יצא. - 2. שם לא יצא כי צריך שיעור, ואיסורי הנאה "כתותי מכתת שיעוריה", אך בכיסוי הדם – אין צורך בשיעור/דבר שלם.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
