ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(פד. שליש עליון – יושלם בעז"ה במוצ"ש כי תבוא)
חלק א – המשך ביאור המשנה
א. אין כיסוי הדם בבהמות
שאל יעקב המין – למה לא אומרים בהמה בכלל חיה? (כפי שלמדנו עא.)
רבא – דם בהמות הוקש למים: לגבי דם בקר וצאן "על הארץ תשפכנו כמים" – כמו שמים לא צריכים כיסוי.
שאלה – אם כן – שדם בהמות יוכשר למקווה?
תשובה – יש שלושה מיעוטים בפסוק "אך מעיין ובור מקווה מים יהיה טהור":
למעט שאר משקים זוחלים,
למעט שאר משקים שהכניסם ישירות (מכונסים),
ולמעט דם.
ב. כיסוי הדם – גם במזומנים לך (פד. שליש תחתון)
A. מקור – "אשר יצוד ציד חיה או עוף" - לרבות אלו שכבר ניצודו.
(יצוד – שגם במה שכבר מזומן לו, שיאכל מעט, כאילו שצריך להתאמץ ולצוד אותו).
אגב זה:
B. מימרות ודרשות על הסתפקות במה שיש ולא לבזבז כסף
- 1. ת"ר - "כי ירחיב ה' אלוקיך את כבולך, ואמרת אוכלה בשר כי תאוה נפשל לאכול בשר... וזבחת מבקרך..." (דברים יב,כ-כא) –
תאכל בשר רק מתוך תאוה (רעב),
ותאכל רק את מה שיש לך, ולא את כל מה שיש לך (מבקרך ומצאנך).
מכאן ר"א ב"ע: יאכל לפי עשירותו, רק מי שיש לו 50 מנה יאכל בשר (אחת לשבוע), מאה מנה – כל יום.
האם פוסקים כך?
רב – צריך לחוש זה,
ר' יוחנן ור"נ – אנו חלשים, וצריכים לאכול הרבה (ואפילו לווים לזה).
- משלי (כז,כו-כז) – "כבשים ללבושיך, ומחיר שדה עתודים" -
עדיף כבשים על שדה, ומהכבשים תכין בגדים.
(וכן רי"ח – עשתרות צאנך – שמעשירות בעליהם).
"ודי חלב עיזים ללחמך, ללחם ביתך, וחיים לנערותיך".
ודי חלב – אל תשחטם, אלא תאכל חלבם.
וחיים לנערותיך (לילדים) – גם אותם תחנך כך (שלא ירבו בבשר ויין),
ללחמך, ללחם ביתך – שלך קודם.
- (תחילת פד:) רי"ח - שיטה לבזבוז כסף – ילבש פשתן רומאי (יקר ועדין), וישתמש בכלי זכוכית לבנה (נשבר בקלות), ולא ישמור על פועליו כשחורשים בשור.
[אגב, כוס מתכת מים פושרים זה מסוכן, אא"כ שם עשבים או הרתיח לפני]. - רב עוירא – טוב איש חונן דלים ומלוה – לבני ביתו, יכלכל דבריו במשפט – לעצמו (תהלים קיב).
(אמצע פד:)
ג. איסור כיסוי ביו"ט ושבת
A. במשנה – יש איסור כיסוי,
וממילא בכוי ביו"ט לא ישחוט ולא יכסה מפני הספק.
[מה האיסור? ביצה ז: -
1. חופר. 2. גומא. 3. כתישה. 4. מוקצה. הגמרא מעמידה במצב בו אין את האיסורים מלבד איסור דרבנן של גומא, והתירו ביו"ט בודאי ולא בספק].
B. שוחט לחולה בשבת
רב עינא – יכסה (הותרה)
רבה – לא יכסה,
ראיה מברייתא:
ר' יוסי בברייתא הביא ראיה לדין של כוי:
קל וחומר: מילה ודאית דוחה שבת, אבל ספיקה לא דוחה אפילו יו"ט,
כיסוי הדם שודאו לא דוחה שבת, ספקו לא דוחה יו"ט.
פירכות לקל וחומר -
1. שופר – ודאו לא דוחה שבת, ספיקו דוחה יו"ט (כמו ספק איש/אישה)
2. מילה<כיסוי – שלא נוהג בלילה וכיסוי כן.
לענניינו -
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
