ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
דוד, שהוא חקלאי נלהב, מכר לחיים, בעלי המכולת 'טעים וזול', 500 ליטר של שמן זית וטון תמרים יבשים. לטענתו, לא קיבל את התמורה עליה הוסכם. בהתחלה, חיים דחה אותו בטענות של תזרים מזומנים, ולאחר מכן, התחילו ויכוחים וטענות שונות. חיים, מודה שהוא לא שילם, אך ביחס לשמן הוא טוען שאינו זוכר את המחיר המדויק שנקבע. לדעתו, המחיר שטוען דוד שקבעו הוא גבוה, לכן הוא לא מעוניין לשלם מחיר זה. ביחס לתמרים, טוען חיים, שהם התליעו לאחר מספר חודשים, והובטח לו שבתנאים נאותים הם יכולים להחזיק הרבה זמן. הוא מוסיף וטוען שהסחורה לא הועברה אליו ברכב קירור כנדרש. לטעתו, הוא שמר על התמרים בקירור, כפי ההוראות שקיבל. ביחס לשמן, דוד לא הביא ראיות (סיכום בכתב וכד') על המחיר שנקבע. ביחס לתמרים משיב דוד, שתמרים שמכר ללקוחות אחרים, לא התליעו, ועל כן ברור שחיים לא שמר על התמרים על פי ההוראות.
דיון
בגיליון הקודם קבע בית הדין שחיים חייב לשלם את התמורה על השמן, בהתאם למחיר שדוד טוען.
העובדה שהתמרים התקלקלו לאחר זמן, אינה גורמת למקח טעות, כפי שאומרת המשנה במסכת בבא בתרא1:
הלכה פסוקה (260)
הרב משה ארנרייך
126 - חמדת ההוכחה (א)
127 - חמדת ההוכחה (ב)
128 - מאזני צדק
טען עוד
השאלה העולה היא על מי נטל הראיה ביחס לשעה ולגורמים לכך שהתמרים התקלקלו, שכן טענת חיים היא שהתמרים הגיעו אליו במצב בו לא היו ראויים לשמירה ארוכת טווח.
בהלכה מצאנו התייחסות למצב בו מכר אדם בהמה לחברו, ושחטה, ונמצא שהבהמה טריפה. במצב כזה, אם ברור שבשעת המכר הבהמה כבר היתה טריפה, המקח בטל. אם ידוע שנטרפה ברשות הקונה, צריך לשלם הדמים, וגם במצב ספק נקבע3: "ספק אם ניקב תוך ג' אם לאו, על הלוקח להביא ראיה, ואם לא, יפסיד ויתן הדמים אם הם עדיין בידו ".
היסוד ההלכתי הוא ש"כאן נמצא - כאן היה". דהיינו, כיוון שהפגם נתגלה ברשות הקונה, אם יש ספק מתי ארע ולא ניתן להוכיח את העניין - אנו אומרים שהפגם נוצר ברשות הקונה.
אמנם, בהתייחס לגבינות שנמכרו ונמצא שהן מקולקלות, פסק בשו"ע4, שאם יש ספק האם נוצר הקלקול ברשות הקונה או המוכר, "המוציא מחבירו עליו הראיה" דהיינו שאם הקונה טרם שילם, לא ניתן לחייבו מחמת הספק. טעם ההבחנה בין בהמה שנמצאת טרפה לבין גבינה הוא שגבינה דרכה להתליע, ואין לה חזקה, בשונה מבהמה שידוע שלא היתה טרפה, וברגע מסויים נטרפה. לכאורה ניתן לומר שגם תמרים דרכם להתקלקל לאחר זמן, ועל כן, נטל הראיה על התובע.
אך נראה שאין לדמות את התמרים לדין גבינות. שכן בענייננו, ברור שבשעה שקיבל חיים את התמרים עדיין לא היו מקולקלים. אלא שלטענת חיים, הם הגיעו אליו במצב בו נטו יותר להתקלקל בשל תנאי ההובלה. במצב כזה, בו יש ידיעה שבשעת המכר הפירות היו תקינים, נטל הראיה על הקונה5. זאת ועוד, בירור עם מומחה בתחום העלה, שהובלת תמרים ברכב פתוח ללא קירור אומנם אינה הדרך העדיפה, אך אינה מהווה סיבה לקלקול, אם יישמרו בתנאים נאותים (הקפאה וקירור לפי העניין).
בית הדין חייב את חיים לשלם לתובע הן עבור התמרים והן עבור השמן.
___________________________________________________________________
1 דף צז ע"ב
2 חו"מ סימן רל, ה
3 חו"מ סימן רלב, יא
4 שם, סעיף טו ; על פי תשובת הרא"ש כלל קב, ט.
5 ראו ערוך השולחן סימן רל, סעיף ד "אבל אם טעמו ...."
הלכה פסוקה טענת שוכרים ששילמו דמי שכירות במזומן ותשלום חשבונות עבור שוכרים אחרים במתחם
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
