ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- תורה והלכות ציבור
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
אחד הדברים מפניהם הזהירה אותנו התורה הוא מה שנקרא בלשון ימינו "עינוי דין". (חז"ל השתמשו בביטוי זה במשמעות אחרת עיינו סנהדרין לה ע"א ועוד).
השארת הדין פתוח ללא הכרעה נאסרה באופן חמור. וז"ל הרא"ש בתשובתו:
"כל זה סברתי והארכתי, להודיע שאין כח ורשות (לדיין) להוציא את הדין חלוק מתחת ידו, שצריך לגמור ולהשלים את הדין כדי להטיל שלום בעולם" (כלל קז סימן ו ד"ה כל זה).
כך פסק גם השולחן ערוך (חו"מ סימן יב סע' ה). השארת המחלוקת בעינה היא ההיפך ממה שאנו מצפים מן הדיין. המחלוקת מחייבת את הדיין לקבל על עצמו אחריות של מתן פסק הלכה ברור. לכן, גם מהירות הטיפול בתיקים והכרעת דין ברורה, היא אחת מאבני היסוד של עבודת בתי הדין "ארץ חמדה-גזית".
אומנם יש מקרים שבהם גם לאחר כל ניסיונות הבירור, עדיין נשאר ספק מה התרחש באמת ומהי הפרשנות הנכונה לעובדות כפי שהוצגו בפני בית הדין, בידי שני הצדדים. במקרה כזה, כדי לסגור את התיק, חובתו של בית הדין היא לפסוק במחלוקת בדרך של פשרה, שאיננה מצריכה את הסכמתם של הצדדים. הפשרה נעשית במסגרת חובתו של בית הדין לסיים את הסכסוך.
לעומת זה, חל איסור חמור על הצדדים לגרום לכך שהצד השני יסכים לפשרה. נתבע שיודע כי הצדק עם התובע, אסור לו לגרום להתמשכות הדיון על ידי נקיטת "תרגילי השהיה" שונים ומשונים, עד שלצד השני "תצא הנשמה" והוא יסכים לפשרה.
כך נפסק בשולחן ערוך:
"מי שתובעים אותו ממון שהוא מוחזק בו, אסור לבקש צדדים להשמט כדי שיתרצה הלה לעשות עמו פשרה וימחול לו על השאר" (חו"מ סימן יב סעיף ו).
מוסיף על כך הרמ"א, שגם אם ח"ו "התרגיל הצליח" "אינו יוצא ידי שמים עד שיתן לו את שלו". כמובן שאסור גם לתובע לדרוש את מה שאינו שלו ובדרך של "התשת" הנתבע לגרום לו לשלם רק כדי לסיים את ה"סיוט המשפטי".
אנו נוסיף ונאמר כי זו גם חובתו של בית הדין, להבטיח שאף אחד מן הצדדים לא ינקוט בדרך שתביא את הצד השני לשלם או לוותר כנגד ההלכה והאמת.
דווקא בימי הרחמים והסליחות, לקראת יום הדין,
נתפלל כי הקב"ה יזכה אותנו להפעיל מערכת משפטית יהודית
הפועלת על פי עקרונות הצדק שנתן לנו "שופט כל הארץ".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
