ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- ליקוטים ג
- ברכות השבח והראיה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ציפורה בת דוד
הטעם לכך שברכת 'שהחיינו' על חבר נאמרת רק אם לא התראו שלושים יום, הוא מפני שההתרגשות הפנימית הרוחנית היא עניין מיוחד ונדיר, ורק לאחר פירוד של שלושים יום מתחדשת התרגשות מיוחדת בעת הפגישה עם חבר טוב ובאה לידי גילוי השמחה על כך. דומה הדבר למועדי ישראל, שדווקא בזכות ימי החול שמפסיקים ביניהם, ניתן לקלוט כל פעם מחדש את אורם המקודש.
אבל פירוד של שנה שלימה כבר יוצר שינוי ממשי בנפש, במשך הימים הרבים הנפש מתרכזת בדברים אחרים, ורגשי הידידות למעשה נשכחים ונעלמים אל תוך גנזיה. גם האבלות מסתיימת לאחר שנה, משום שמשך זמן של שנה מכהה ומשכיח את הרגשות הקודמים. ולמעשה לאחר פירוד של שנה, לאחר שהרגש פנה לתחומים אחרים וחברים שונים, על פי ההגיון היבש המביט אל הגלוי בלבד, אין כמעט אפשרות להחיות מחדש את רגשי החברות. אבל האמת היא שאף שנראה כלפי חוץ כי רגשי החברות נשכחו, מכל מקום בעומק הנפש, החברות חיה וקיימת, ומיד עם הפגישה הראשונה מתעוררת לחיים. יש בעובדה זו רמז לתחיית המתים, ולכן מברכים בעת פגישה עם חבר שלא שמעו דבר אודותיו במשך שנה 'מחיה המתים'. להצביע על הכח העצום של החיים הפנימיים, שגם לאחר תרדמה ארוכה יכול בבת אחת להתעורר לחיים. וכך ממש הננו מאמינים ששום געגוע אמיתי לא ישאר יתום. המוות לא יוכל לבטל את האהבה, ובעומק החיים, בגנזי הנשמה הכל נשאר קיים לעד, עד לקץ הימים, שיקומו הכל לתחייה ויפגשו שוב עם כל יקיריהם ואהוביהם (עיין עולת ראיה ח"א שפ).
הלכה למעשה
למעשה, רבים אינם נוהגים לברך 'שהחיינו' בעת שנפגשים עם חבר. וזאת מפני שהברכה היא רק על פגישה עם חבר טוב במיוחד, שבאמת מתעוררת שמחה בשעה שנפגשים איתו, ולא תמיד אדם יכול להחליט האם מתעוררת אצלו שמחה או לא. ועוד, שכמה מהאחרונים העלו חשש, שאם יהיו רגילים בברכה זו, יהיו אנשים שיעלבו בעת שיראו שחבריהם אינם מברכים 'שהחיינו' על הפגישה עימם, במיוחד כשיראו שעל חבר אחר ברכו. כתוצאה מכך, כדי שלא לפגוע בחבריהם, רבים יברכו 'שהחיינו', אפילו כשאינם שמחים כל-כך, ויבואו לידי ברכה לבטלה. כמו כן, חששו, שיהיו חנפנים ורמאים, שכשיראו אדם שהם חפצים לקבל ממנו טובת-הנאה, מיד יקפצו ויברכו 'שהחיינו', כדי להוכיח לו עד כמה גדולה, כביכול, אהבתם אליו (נימוקי או"ח רכה; חסד לאלפים רכה, טו). אולם למרות זאת, לדעת רוב הפוסקים על פי ההלכה יש לברך 'שהחיינו' על פגישה עם חבר, אלא שיש לדקדק שאכן מדובר בחבר יקר מאוד שהפגישה עימו משמחת.
ברור שגם בעת פגישה עם קרובי משפחה, שלא התראו עימם במשך שלושים יום, מברכים 'שהחיינו'. למשל, סבא שלא פגש את נכדו או נכדתו במשך יותר משלושים יום, והוא שמח לפוגשה, מצווה עליו לברך 'שהחיינו'. וכמובן, איש ואשתו, שלא התראו יותר משלושים יום, אם הם שמחים להיפגש יברכו 'שהחיינו'. וכן הדין לגבי אחים, אחיות, דודים, בני דודים ושאר קרובי משפחה. אולם צריך לדעת, שגם קרובי משפחה אינם יכולים לברך ברכה זו באופן אוטומטי, אלא רק כאשר אכן ישנה שמחה בעת הפגישה - מברכים.
האם טלפון ומכתב נחשבים כפגישה?
מה הדין במקרה שאדם לא ראה את חברו שלושים יום, אבל קיבל ממנו מכתב או דרישת שלום, האם גם במקרה כזה יברך 'שהחיינו' בשעה שיתראה עימו פנים אל פנים, או שרק אם הקשר ביניהם ניתק באופן מוחלט לשלושים יום, יוכל לברך בעת הפגישה 'שהחיינו'? לדעת רובם המכריע של הפוסקים, גם אדם שקיבל מחברו מכתב בתוך אותם שלושים יום, יכול לברך 'שהחיינו', מפני שאינה דומה שמחת הפגישה הממשית לשמחה בעת קבלת מכתב. אבל בעל המשנה-ברורה (רכה, ב) פסק, שהואיל וישנם חולקים, אין לברך, מפני שספק ברכות להקל.
בזמן האחרון התעוררה שאלה עוד יותר קשה, מפני שחברים טובים שאינם נפגשים, מדברים בדרך כלל בטלפון. שיחה בטלפון בודאי יוצרת קשר יותר ממשי מאשר מכתב, ולכן, יתכן, שאם דיברו בטלפון בתוך אותם שלושים יום, שוב לא יוכלו לברך לאחר מכן 'שהחיינו'. למעשה, יש אומרים שאפילו אם דיברו בטלפון, יברכו 'שהחיינו' כשיפגשו ממש (יחו"ד ח"ד יז). ולדעת בעל המשנה-ברורה ודאי שאין לברך 'שהחיינו', מאחר שלא היתה כאן פרידה גמורה של יותר משלושים יום 1 .
^ 1. למעשה המנהג הרווח שלא לברך, אולם מי שהפגישה מאוד משמחת אותו, רשאי לברך 'שהחיינו', שכן למדנו בשיעור "ברכה על דברים חדשים" (השני בסידרה זו) בהערה 1 שלדעת הריב"ש והחת"ס לעניין ברכת 'שהחיינו' אין אומרים 'ספק ברכות להקל', אלא כל ששמח רשאי לברך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
