ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- שבת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רועי בן נעמה
"אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַד' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה"
חידוש נפלא מביא לנו הרצי"ה בשם אביו מרן הראי"ה:
"בהא דאמרינן [נדרים ח]: "האומר אשכים ואשנה פרק זה, אשנה מסכת זו - נדר גדול נדר לא-להי ישראל, והא מושבע ועומד מהר סיני הוא", ואין שבועה זו של התחייבותו עכשיו חלה על השבועה הקודמת מהר סיני. בא הגאון ר' משה שמואל גלאזנר זצ"ל ושאל את כגקאאמו"ר זצ"ל (מרן הראי"ה) מדוע לא תחול התחייבותו זו של עכשיו, המפורטת על אותו פרק ואותה מסכת, מפני ההתחייבות הקודמת של כלל לימוד התורה, והרי בהתחייבותו הכללית בשבועת הר סיני נתחייב על כלל לימוד התורה, ולא נשתעבד בהתחייבותו זו על פרק מיוחד ומסכת מיוחדת, ועל מה שנשאר לא מפורט בהתחייבותו הכללית הקודמת צריכה שפיר לחול זו התחייבותו המפורטת עכשיו של נדר ושבועה באותו פרק ובאותה מסכת. ואמר לו כגקאאמו"ר הרב זצ"ל שהרי הודיעונו חז"ל [ע"ז יט:] ש"אין אדם לומד תורה אלא ממקום שליבו חפץ", ולפיכך ההתחייבות מהר סיני ללמוד תורה מתקיימת דווקא במקום זה של חפץ ליבו, ואותה המציאות והשבועה של לימוד תורה שמהר סיני היא שייכת בחלותה על פרק זה ומסכת זו שהוא חפץ עכשיו, ויש לה לעכב את חלות התחייבותו החדשה המפורטת של עכשיו, שאין בכלל אלא מה שבפרט".
[הערות הרצי"ה על ספרו של אביו 'מצוות ראיה' על שו"ע, עמ' ריא].
אורות הראי"ה
ר' אלחנן יעקבוביץ זצ"ל היה ת"ח גדול אשר הסתופף בצִלו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל.
בספרו 'אבן שמעון' מביא ר' אלחנן אגרת מיוחדת שקיבל מהראי"ה, ובה הערות הלכתיות בנושאים המוזכרים בספר. וכך פותחת האגרת, אשר נשלחה זמן קצר לאחר הימים הנוראים של 'פרעות תרפ"ט':
"שלום וברכת השנים לכבוד ידידי... הרב הגאון המובהק אלחנן שליט"א הר"מ דק' ביאליסטאק.
קבלתי את ספרו היקר 'אבן שמעון' ושמחתי מאוד כי זיכהו השי"ת להתחיל בהפצת מעינות תורתו, לזכות את הרבים, ויגדיל תורה ויאדיר לאורך ימים טובים.
ומרוב הטרדא לעת כזאת אשר אנו מצפים לרחמי שמים שיחונן ד' את פליטת בת ציון ולא נוסיף לדאבה וירום קרן עמו במהרה בימינו אמן, אי אפשר לי להאריך בדברי קודשו, רק לחיבת הקודש ארשום במה שראיתי בראשית דבריו.
בעניין היזק שאינו ניכר אם יש בזה איסור תורה דלענ"ד דודאי איסורא דעשה ד'ואהבת לרעך כמוך' איכא, שאין שום אדם רוצה שיזיק לו שום אחד גם בהיזק שאינו ניכר והוי בכלל "מאי דסני עלך - לחברך לא תעביד", דזהו עיר ואהבת לרעך כמוך, כדפירש הלל לההוא גיורא. ואיך יתכן לומר שאין כאן איסור תורה?..." (כאן ממשיך הראי"ה לדון בהלכה זו).
על דברים אלו של הראי"ה, העיר ר' אלחנן יעקובוביץ הערה קצרה ונפלאה:
"ראו קדושת מאורן של ישראל זצוק"ל (הרב קוק): בכל מקום שתפנה - תראה בו אהבת המקום והבריות וכו'".
כלומר: עם כל טרדתו של הראי"ה כמנהיג ציבור, ואף שמדובר בתקופה נוראה ורבת תהפוכות, מצא לנכון לעיין בספר זה, ומתוך כל נושאי הספר בחר להעיר בעיון ובהרחבה רבה דווקא בנושא מצוות'ואהבת לרעך כמוך' , בכדי להראות את גודלה ותוקפה...
"יום ד' ח"י סיון תרס"ד
תמול שב רבינו הגדול [הראי"ה] מירושלים ונתקבל בהוד והדר כראוי לו, ובהשאלו על דבר הרושם שעשתה ירושלים עליו, אמר:
לו ידעו אחינו בחו"ל דברים כהוויתם, שפעת תלמידי חכמים, ריבוי האנשים המצויינים שבירושלים, בתי החסד הרבים הנהדרים בה, וסדריהם הנעלים ומנהליהם היקרים, צדקתם ותומתם הרב, וגם את ההמון העולה על אשר שבחו"ל במעלות רבות, ובמה הם חיים ואיך הם ניזונים, לו ידעו אחינו בחו"ל את כל אלה, לא הייתה ירושלים לחרפה כאשר היא בעוונות הרבים, בעיני רבים מסיבת אי ידיעה.
רבינו הוא לעת-עתה חלש ויגע, ובנוחו מעט והחליף כח אומר הוא לנסוע בכל המושבות ולראות הכל בעיניו, לפי שעה שבע רצון הוא מאלה בני המושבות שבאו לבקרו או להתדיין לפניו, ומוצאם לבעלי נימוס ובעלי משמעת, ומלא הוא תקווה כי יתקן מה שיש לתקן גם בעיר גם בהמושבות.
וגאוני ירושלים שליט"א גם הם, כפי שמודיעים אותנו ממקורות נאמנים, שבעי רצון מיפו שזכתה לרב כזה, וכבר מלאו ידיו להיות לרב בהמושבות, והנני לתת פה המכתב שכתבו להפקידות של ה' יק"א בדבר הזה שהצליח לי להתודע ממנו על פי מקרה צדדי בלתי מצוי וגם להעתיקו, וזה לשונו:
כבוד הפקידות של חברת היק"א להנהגת המושבות שלום וברכה.
הננו להודיע לכבודם כי הרב הגאון המובהק הצדיק אשר שמו כשמן תורק מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א הופקד לשמחת לבבינו לרב להעיר יפו ולהמושבות תובב"א, ומעתה כל העניינים השייכים למצות התלויות בארץ, וההשגחה על עניני כלאיים וערלה וכו', תרומה ומעשרות וכו', הכל יהיה נחתך ע"י ידידנו הרב הנזכר שליט"א, שאנו וכל בית ישראל סומכים עליו ומחזקים ידיו בכל תוקף ועוז.
תואיל נא הפקידות להודיע הדבר גם לכל בני המושבות, וכי בכל עניני הדת יסורו למשמעתו, ויעשו ככל אשר יורם מבלי סור מדבריו כרצון כל שלומי אמוני בני ישראל חובבי עמם וארצם, ורצון החותמים בברכה.
ועל החתום: שמואל סלאנט
אליהו דוד ראבינאוויץ תאומים".
[החבצלת, תרס"ד]
בהסכמתו לספר 'לתורת בני עליה' מתייחס הראי"ה לנושא לימוד סתרי תורה בדורנו:
"הובאו לפני חוברות בשם 'לתורת בני עליה', ומעשי ידי אומן הרב החשוב הסופר המצויין מר עמנואל הירשברג, וראיתי במפעלו מלאכת שמים יפה ונחמדה ומטרתו היא מטרת קודש נשגבה: לקרב את הלבבות למושגים הקדושים והעליונים אשר בספרי קודש המיוחדים לרזי תורה.
ובדורנו זה, אשר חכמת סופרים שלו נטתה מדרך הקודש והיא הומיה וסוררה לעקור נטיעות קודש, יקרו לנו שבעתיים דברי פי חכם חן, אשר בנועם סגנון ועט סופר שנון ירצה על הדברים הנשגבים, לעורר לבבות אטומים לדעת את האור הגנוז בספוני טמוני תורת אמת , ומן הבאר אשר כרוה שרי קודש, בני עליה המקודשים, ישקו העדרים לרוות צמאונם, וחיו ושבו והיו לבנים נאמנים לתורת ד' לעמו ולארצו.
והנני בזה מחזק ידי החכם הסופר המחבר בעבודתו הרצויה, יהיה ד' עמו וירצה פועל ידיו
אברהם יצחק הכהן קוק".
כאשר נפטר ר' יהושע שטמפפר ז"ל, שהיה אחד מחשובי המושבה פתח-תקוה, נערכה לו הלוייה המונית. מרן הראי"ה היה ראשון המספידים, ו"בקול גדול ובבכי נורא הרים עליו קול נהי, ופיו המפיק מרגליות ודבריו המסולאים בפז הסבו בכי גדול ונורא", כפי שמתואר בעתון 'החבצלת' מאותם ימים.
בתוך דבריו אמר הראי"ה כך:
"עתה, כשספינת היהדות טרופה. עתה, שלמרות שמחתינו על רוח החיים שנסובו בהישוב, למרות זה עלינו להגות נכאים בראותינו כי במושבה עברית כזאת נמצאו בין הכוחות החדשים, משהו חמץ בפסח, ועוד נמצאו בין סופרי העתונים הלועגים על העומדים בפרץ בדבר הרע הזה, עתה - כמה נצרך לנו אנשים כהמנוח, אשר היה עשוי לבלי חת להגיד לפורצי גדר פשעם בפניהם ולגעור בהם ולעמוד בפרץ, עתה עלינו לבכות כי אבדו לנו כלי מלחמה..."
[החבצלת, תרס"ח].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
