ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ: וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ" (דברים ז' יב-יג)
מובא במדרש על אתר:
"אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בני לא תהיו סבורים שאני עושה אתכם כעבד שאדונו מבקש למכור אותו ... אלא כך אני מביא עליכם יסורין עד שתכינו את לבבכם אצלי, אמר רבי אחא בשבועה נשבע הקדוש ברוך הוא שלא יניח את ישראל לעולם ... ועד היכן אני מייסר אתכם עד העקב" (דברים רבה עקב פרשה ג).
השואה האיומה, שהתרחשה בעיקר בשנים ת"ש-תש"ה, הייתה אירוע טראומתי שהותיר אצל כל יהודי סימני שאלה מסוגים שונים. חלק מהנספים (לפני שהושמדו) וחלק מהניצולים התחזקו באמונתם וחלק אחר נפגעה אמונתו. כולי עלמא לא פליגי כי אין בידי בן אנוש להכיל ולהבין אפילו חלק ממה שאירע וכמובן שלא להבין למה זה קרה. לכן, כל ניסיון לתלות את מה שקרה בסיבה מסוימת או להשוות את מה שקרה למאורע אחר אין לו מקום.
בימים האחרונים הגיעה השאלה הבאה ל"ארץ חמדה":
הלכתי לשיעור בישיבה מסוימת והרב דיבר על סכנות השימוש באינטרנט. הוא טען שהדבר אסור בתכלית האיסור והוסיף כי האינטרנט גרוע מתאי הגזים של הנאצים ימ"ש. חזרתי הביתה מאוד נסערת, כיצד עלי להתייחס לדברים אלה?
תשובה:
הצטערתי מאוד לשמוע אודות הרב שהשווה בין תאי הגזים של הנאצים ימ"ש לבין האינטרנט. אסור בשום פנים ואופן להשוות שום דבר למעשיהם הנוראים של הנאצים ימ"ש. היו ימים רבים בהם נרצחו למעלה מ-20,000 יהודים בכל יום. זקנים וטף, נשים וגברים רק בגלל היותם יהודים. ששה מליון אנשים נשים וטף הוא מספר (תרתי משמע) שמעל ומעבר להשגתנו ולא הזכרנו את כל האכזריות הנוראה והסבל הבלתי יתואר.
החברה החרדית כדרך חיים, בחרה לעצמה דרך של הסתגרות בתוך חומות. שיטה שיש לה מקורות והיו מגדולי ישראל שתמכו בשיטה זו. איננו באים להתווכח עמם על השיטה, יש לה יתרונות רבים וחסרונות לא מעטים. בשנים האחרונות חל שינוי גדול בעולם. שינוי זה מחייב אותנו לחשוב ולהיערך לו. אנחנו חיים היום בעולם בו אי אפשר למנוע את "חופש המידע". אף אחד אינו יכול להלחם בתופעה זו. דבר זה מחייב אותנו כיהודים יראי שמים לחפש את הדרך הנכונה ע"מ להתמודד עם ההתפתחות הטכנולוגית.
לענ"ד, רק חינוך עמוק לערכים בצרוף אמצעי זהירות יכול למנוע מאנשים להשתמש באינטרנט לצרכים אסורים. יש בהחלט צורך לשים חסימות על גלישה חופשית, למקם את המחשב במקום גלוי לכולם, לא בחדר סגור ועוד. כמובן, שוב ושוב, הדוגמא האישית היא היסוד לכל חינוך.
מצד שני, לרשת האינטרנט גם צדדים חיוביים רבים: גישה חופשית לספריות יהודיות ענקיות, חלקן בחינם. שיעורים ווידאו ואודיו ברמות שונות ובנושאים מגוונים ורבים. חומרים תורניים בכתב ומאגרי מידע שמהם ניתן ללמוד המון.
מי שיודע ומשכיל להשתמש ברשת בתבונה יכול להפיץ תורה בכמות אדירה ובמספרים עצומים ליהודים בכל מקום שהם, ולאו דווקא על חשבון האיכות.
כמו שכתבתי בהתחלה, ההשוואה לזוועות הנאצים ימ"ש, רק מרגיזה ומקוממת.
הבה נתפלל כי הציבור יתחזק באמונתו, גם בגלל הנסים הגדולים שאירעו לעם ישראל אחרי השואה הנוראה
וישכיל להשתמש בטכנולוגיה החדשה ב"שכל טוב"
לשיפור בעבודת ד', התקרבות לאבינו שבשמיים וחיזוק חיי הרוח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
