ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
סיכום הדף יומי, גמרא חולין לט
(לח: במשנה – לט: במשנה)
חלק א – השוחט לגוי
א. הדעות וההסברים
(לח: במשנה – לט. 3+)
ר"א – פוסל (ואפילו שהגוי רק בעלים של חלק קטן).
שתי הנחות: 1. סתם מחשבת גוי לע"ז. 2. המחשבה הולכת גם אחר הבעלים ולא רק העובד/שוחט.
[ההנחה השנייה בנויה גם היא משתי הנחות: 1. ש"בפנים" בעלים מפגלים (ר"א ברי"ס). 2. לומדים חוץ מפנים].
ת"ק ורי"ס מכשירים.
סברת רי"ס – חולק על הנחה 1 שבהנחה 2 – כלומר בפנים הבעלים לא מפגלים וכש"כ שלא בחוץ.
סברת ת"ק – שני הסברים:
1. חולק על הנחה 1 – כלומר סתם מחשבת גוי לא לע"ז.
2. חולק על הנחה 2 בהנחה 2 – לא למדים חוץ מפנים.
ב. ההלכה ועוד בירור
(לט: 10-).
A. ר"י-שמואל – הלכה כרי"ס שכשירה.
וכן מסופר יהודים ששחטו עבור ישמעאלים, שהשחיטה כשרה (אפילו שהנ"ל רצו את החלב והדם, כך שמאוד סביר שזה לע"ז).
B. לפי ר"א שאסור, האם זה דווקא שהיתה לו בבהמה בעלות גמורה על חלק, או גם כששילם ליהודי שיתן לו חלק?
רב אשי – אם לא יכול שלא לשחוט לו – נחשב ששוחט בשבילו ופסול, אחרת – כשר.
חלק ב – האם מחשבין מעבודה לעבודה במחשבת פסול בקרבן ומחשבת ע"ז
רי"ח – כן, ר"ל - לא.
א. הצריכותא – שיותר סביר שנלמד פנים (שלא לשמה) מפנים (פיגול), מאשר חוץ (לשם ע"ז) מפנים.
ב. קושיא ממשנתנו שמחשבה משפיעה יותר בקודשים, ומניחים שהכוונה למחשבין מעבודה לעבודה.
דחייה – הכוונה שבקודשים פוסל ב-4 עבודות ובחולין רק בשחיטה וזריקה.
חלק ג – האם אומרים הוכיח סופו על תחילתו ששחט לע"ז?
(אמצע ברייתא, לט: 6+ - לט: 10-).
שחטה ואח"כ חישב לע"ז - בקיסרי לא אסרו ולא התירו (שמא אומרים הוכיח סופו על תחילתו).
מי אומר זאת?
- רב חסדא – ר"א, שהרי מניח שסתם גוי מתכוון לע"ז, אז גם כאן שבסוף כיוון לע"ז, נניח שכיון כך בהתחלה, ולרבנן לא.
דחייה – אין קשר בין המחלוקת ב"סתם מחשבת גוי" לבין "הוכיח סופו". - רשב"ג,
- רב שיזבי - אמר כיתבו גט לאשתי ולא אמר תנו – אם הוא חולה/הולך למלחמה וכד' – חל, אחרת לא. אם אמר זאת ואז התאבד – מוכיח סופו על תחילתו וחל.
דחייה – אולי דווקא שם מוכיח כי יש פה גם התחלה (שאמר כתבו), משא"כ אצלנו שבהתחלה אין שום רמז לכוונה לע"ז. - b. רבינא – הקנה נכסים עם עבדים לאחר (על פי רבה/רי"ח)-
אם אמר מיד שלא רוצה בעבדים – לא קנאם,
אם שתק ואמר אח"כ – קנאם,
אם הקנה על ידי אחר ושתק ואח"כ אמר שלא, ת"ק – קנה, רשב"ג – לא קנה, הוכיחי סופו על תחילתו (ואת השתיקה בהתחלה אפשר להסביר כי אמר למה לצעוק לפני הגיע אלי הקניין).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
