ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(כב. במשנה – כג: במשנה)
חלק א – תורים ובני יונה וגיל המעבר
(מובא אגב – "כשר בשחיטה פסול במליקה" ולהפך).
א. הדין
תורים – גדולים, בני יונה – קטנים, גיל המעבר (תחילת הציהוב) – פסול בשניהם.
ב. מקור
A. (רש"י-) לדין לכתחילה: תורים – גדולים, בני יונה קטנים. אך אולי זה רק לכתחילה (שהרי לכאורה ניתן לעשות קל וחומר מאחד לשני...).
B. בברייתא (ב) - שגם בדיעבד פוסל (רבא) – 1. בני יונה - מזה שהתורה אף פעם לא הפכה וכתבה בני תורים ויונים. 2. תורים – דומיא דבני יונה שזה לעיכובא.
(כב: באמצע)
C. הפסול בגיל המעבר –
a. בברייתא (ג) - "ואם מן העוף עולה קרבנו לה', והקריב מן התורים או מן בני היונה את קרבנו" (ויקרא א,יד, לגבי עולת נדבה).
b. בעי ר' זירא – האם תקופת המעבר אסורה מדין ספק או מדין ודאי (בריה), והנפק"מ – נדר להביא או בן יונה או תור, והביא את שניהם בגיל המעבר: אם מספק – אחד כשר, אם ודאי – שניהם פסולים.
תשובת רבא – מהברייתא הנ"ל – שזה מתורת ודאי (לא צריך פסוק למעט ספק).
[אלא מה בא "מן" למעט – נרבע (בנקבה) ונעבד (לע"ז), כי היתה הו"א שכיון שמום וערווה וע"ז נלמד מאותו פסוק (כי משחתם (ערווה וע"ז) בהם מום בם) אז אולי כיוון שאין פסול של מום גם אין פסול של ערווה וע"ז, קמ"ל שיש].
ג. גיל מינימלי (בבני יונה)
תני קרחה – משיעלעלו (יספג דמם באברים).
חלק ב – שאלות נוספות של ר' זירא במצבים גבוליים
א. כבש, פלגס ואיל
הקדמה – משנה (פרה א,ג) -
a. כבשים בני שנה, ואילים בני שתיים, כולם מיום ליום. בן שלושה עשר חודש, אינו כשר לא לאיל ולא לכבש. רבי טרפון קוראהו פלגס...
b. הקריבו, והביא עליו נסכי איל [אם נדר צאן סתם]
לא יעלה לו מזבחו [לא יוצא אם נדר איל או כבש].
c. בן שלושה עשר חודש ויום אחד, הרי זה איל.
האם הוא ברייה בפנ"ע?
| ספק | בריה | |
האם יוצא ב"צאן" | כן | כן | |
האם יוצא באיל/כבש | לא, מספק | לא, מודאי | |
נסכים | יביא כחמור, ויתנה על השאר | לכאורה לא, אא"כ יש לימוד מיוחד | |
| בר פדא – מביא ומתנה. | רי"ח – "או לאיל" | |
ור' זירא התלבט |
| ||
מתנה – או איל או כבש | מתנה – או איל או כבש או פלגס |
| |
אמר "או איל או כבש" | כן | לא | לא |
תיקו.
ב. מצה, שיאור וחמץ
A. הגדרות (פסחים ג,ה)
a. דינים -
חמץ גמור – כרת,
שיאור (חמץ נוקשה, שהחמיץ קצת וההחמצה רק מקלקלת) – ר"מ – מלקות (לימוד מיוחד), ר"י – אסור באכילה וחייב ביעור אך אין מלקות.[1]
b. מתי נחשב שיאור?
| מכסיפין פניה | כקרני חגבים | הסדקים מתערבבים זה בזה |
ר"מ | שיאור | חמץ | |
ר"י | מצה | שיאור | חמץ |
B. הספק של ר' זירא -
נדר להביא 10 לחמי תודה – או חמץ או מצה, והביא שיאור – האם יצא, תיקו.
C. הערות:
1. הספק רק לר"י ולפי שיטתו בהבנת שיאור – כי לר"מ זה חמץ ודאי (אלא שאין כרת בפסח), וכן לר"י – השיאור של ר"מ או מצה ודאי.
2. (כג: שליש עליון) מהו אותו מצב בו מביא רק 10 לחמי תודה? הרי אמור להביא 30+10.
תשובה – נדר להביא 10 בשביל חברו. ברור שזה לא יעזור לחבר, כי זה עדיין ספק. אך האם הנודר יצא ידי נדרו?
אם אמר שיפטור בזה את חברו – לא
אם לא אמר שיפטור – זה הספק, ונשאר בתיקו.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
















