ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
והנה מתחילה הוכנו ב' הכחות הכלליות בשני השבטים שהוכנו למלוך בישראל, אפרים ויהודה. וכמו בתחילה, מעשי אבות סימן לבנים, יוסף היה המשביר... והחיה את יעקב ובניו בחיי החומר... ויהודה מיוחד לכח ישראל המיוחד... והנה תכלית בחירת מלכות בית דוד היה שיהיו ב' הכחות נכללים כאחד,... היה הכל מאוחד בכח אחד על ידי עץ יהודה שהיה כולל גם כן כוחו של יוסף... וע"י קיבוץ ב' הכחות יחדיו היו שניהם מתעלים...[המספד בירושלים].
חודשיים בלבד עברו למן היום בו הציג מרן הרב את כף רגלו על אדמתה של ארצנו הקדושה, וכבר סבבה לפתחו ההשגחה העליונה את אחד מיני רבים מהנושאים הרגישים שעוד יובאו להכרעתו כרבם של ישראל.
בימי בין המצרים של שנת תרס"ד, בשלהי חודש תמוז, הלך לעולמו קברניטה הצעיר של הספינה הציונית, ובניה של יפו בקשו את רבם ליטול חלק פעיל בעצרת האבל לזכרו של מי שקנה לעצמו לימים את התואר "חוזה מדינת היהודים".
לא זו הבמה לפרט בה את הלבטים ההלכתיים הסבוכים בסוגיא זו. פתרונות יש בנמצא עבורם, אך הפתרונות האלו אין בכוחם לסול את המסילות להחלטה האם לעשות שימוש באותן נתיבות וליטול חלק בעצרת הזיכרון או להימנע ממנה. לשם כך צריך היה עיניים צופיות למרחוק ולב שומע לשפוט את הדברים גם לאורה של השעה על כל הכלול בה.
הרב החליט להופיע, והארץ רגשה.
הללו מיימינים והללו משמאילים, בני יפו הגאים ברבם הנערץ מחד ובני ירושלים התמהים על הנהגתו בקודש של הארי שעלה ובא זה עתה אל ארצם מאידך, איש לא החשה. ואפשר שמה שקרה פעמים רבות מידי, קרה גם עתה. קולה הצלול של התורה, תורתו הגדולה של הרב, נבלע בבליל הרחשים שאפפוהו ולא נשמע כפי שהיה ראוי לו להישמע, ומשום כך גם טרם נתן את פירותיו המקווים.
על שני שבטים נסבו דבריו של הרב, על שבט אפרים ועל שבט יהודה:
את שבט יהודה, מלכם של אחיו אשר נשלח לפני מחנהו של יעקב "להורות לפניו" ולהכשיר בתי מדרש, כולם מכירים. "היתה יהודה לקודשו", ואל נצר הקדושה הזו אל משיח בן דוד כולנו נושאים את עינינו.
לא עליו הרחיב מרן הרב בדבריו אלא על משנהו, משיח בן אפרים.
"וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם כִּי-הִפְרַנִי אֱלקִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי". אפרים, בנו השני של איש המלוכה הראשון שיצא מבני ישראל, מסמל יותר מכל את התמורות שעברו על ראשו של אביו הגדול. את הגלות והגאולה, את מסלול החתחתים ממעמקי בור הנחשים במדבר, דרך בית האסורים, ועד לבית המלוכה אל מעל לכיסאות יתר השרים. זהו בתמצית כוחה הנפלא של האמונה, היכולת להפוך גם את האפר הנותר מן השרפה, האוד המוצל מן האש, לכוח אדיר של צמיחה, לזרעים של פריון. אלה היודעים להפוך את הרע לטוב, ואת הקשיים הגדולים ביותר לברכה ולשגשוג, הם אנשי האמונה בני היכלו של משיח בן אפרים הראשונים לגאולה.אך אם בעבר התפרש האפר הזה כאפר האינקוויזיציה, אושוויץ ויתר רדיפות היהודים לאורך הדורות כולל בארצם, עיניו הצופיות של מרן הרב הוציאוהו אל המרחב. האפר הזה הוא גם האפר הרוחני, התחושה שכל האידיאלים הנעלים נשרפים וששאר הרוח כאילו עבר, נמוג ונגוז מן העולם.
וכך כתב הרב באורות התחיה: "מקובלים אנו שמרידה רוחנית תהיה בא"י ובישראל בפרק שהתחלת תחית האומה תתעורר לבא. השלוה הגשמית שתבוא לחלק מהאומה אשר ידמו שכבר באו למטרתם כולה, תקטין את הנשמה ויבואו ימים אשר תאמר 'אין בהם חפץ' ".
ליבו הרחום שותת : "נדוים ונמוגים הננו למראה דור שלם - אבות ובנים יחדיו של אומה שלמה - המתהפך בחבליו בענות נוראה ומצוקי שאול. והכאב כל כך גדול, עד שנוטל ממנו גם כן את כשרון הדבור, איננו יכול בשום אופן אפילו לספר את צרותיו, בדבור מובן ומבואר". (מאמר "הדור")
על כך מבכה רבנו הגדול בהספדו המדובר :
"והנה בתור עקבתא דמשיח בן יוסף נתגלה חזיון הציונות בדורנו, הנוטה לצד הכללי ביותר, ומצד חסרון הכשרתו אין הכחות מתאחדים...עד שהמנהיג הראשי נפל חלל מעוצר רעה ויגון, על כן ראוי לנו לשים אל לב להשתדל לנטיית ההתאחדות של עץ יוסף ועץ יהודה".
אולם כבר לימדנו רבינו הגר"א לדעת כי בעקבות משיח מכל צרה יוצאת ישועה, וכי 'עת צרה ליעקב וממנה (= מתוכה ממש ומכוחה) יושע'. ועל כן אמרו בזוהר ד"רב מתיבתא אשר בהיכלא דמשיחא אמר: מאן דלא הפיך מרירא למתיקא, וחשוכא לנהורא לא ייתי הכא".
זהו כל יעודנו עתה לעמוד כיוסף בצאתו מבית האסורים, ולהכריז גם בפני האדיר שבמלכים, על אמונתו העזה באלוקים "בלעדי, אלוקים יענה וכו'". לפתח את האמונה בתוכנו ומתוכה לראות את האור גם אצל אלו שנראים כמתכחשים לו, ולהכיר כיוסף את אחיו גם אם הם לא תמיד מכירים בו.
זו הייתה דרכו של הרב בדרך שהוסברה על ידו על הדברים שאמר בהספדו :
"כי מחשבה כזאת של הטבת מצבם של ישראל בארץ ישראל... והרצון של ההטבה החומרית יהיה נסמך עליו, (על כח קדושת התורה), לאהוב שלומן וכבודן ואהבתן של ישראל באמת, אז יאר ה' פניו אלינו ויצליחנו בכל מעשינו, בתחילה בישועה קמעא קמעא... ואחר כך באור גדול ומפליא ..." (גנזי ראי"ה ג' אגרת לאדר"ת)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
