ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
א. "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי" .
ב. "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל כָּל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ" ג." לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם" (דברים ה' ו-ח).
נראה מהפסוקים שאף אם אדם מקיים את הדיבר הראשון, של "ואהבת.." והוא שולל כל עבודה זרה "לא יהיה לך אלקים אחרים" ובכל זאת יתכן שייכשל בעשיית פסל או תמונה וצריך צו מיוחד לאסור זאת. ננסה לברר מהי משמעותו הפנימית של צו זה?
בתחילת פרשתנו אנו מוצאים ציווי הדורש עיון "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן תִּשְׁכְּחוּ אֶת בְּרִית ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּכֶם וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל אֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ" (ד' כג). מפשט הכתוב נראה לכאורה כי יש "פסל ותמונה" "אשר צוך ה' " וזה דבר הטעון בירור ! . רש"י (שם ד"ה אשר צוך ה' ) מבאר שכונת הכתוב "אשר צוך עליו שלא לעשות". אולם מובא בשם האדמו"ר מקוצק שיש בפסוק זה רמז שיש משמעות גם לפשט הפשוט. כוונתו היא שיש גם בחינה של עשיית "פסל ותמונה" של מה שהקב"ה "צוך" וגם על כך יש להזהיר. לפעמים אדם מקיים מצווה אבל בעצם עושה את ה"פסל והתמונה" של המצוה ולא את "נשמתה ורוחה" של המצוה.
דוגמא מאלפת לעשיית מצווה רק מבחינתה החיצונית, נוכל למצוא בספור המזעזע המסופר בגמרא:
"תנו רבנן: מעשה בשני כהנים שהיו שניהן שוין ורצין ועולין בכבש (בנסיון להקדים איש את חברו בזכות לקיים את מצוות תרומת הדשן של בוקר), קדם אחד מהן לתוך ארבע אמות של חבירו - נטל סכין ותקע לו בלבו. עמד רבי צדוק על מעלות האולם, ואמר: אחינו בית ישראל שמעו! הרי הוא אומר (דברים כא) "כי ימצא חלל באדמה ויצאו זקניך ושפטיך", אנו על מי להביא עגלה ערופה? על העיר או על העזרות? געו כל העם בבכיה. בא אביו של תינוק ומצאו כשהוא מפרפר. אמר: הרי הוא כפרתכם, ועדיין בני מפרפר, ולא נטמאה סכין. ללמדך שקשה עליהם טהרת כלים יותר משפיכות דמים" (יומא דף כג ע"א).
את בית המקדש אסור לבנות מאבני הגזית "כי חרבך הנפת ותחללה" סתות האבנים בכלי ברזל פוגם במעלת המקדש. דוד לא זכה לבנות את ביהמ"ק גם בגלל שהיה צריך להתעסק במלחמות. על המקדש נאמר "תוכו רצוף אהבה" (שיר השירים ג' ט). על ארון העדות בקודש הקודשים אנו מוצאים את הכרובים "תינוק ותינוקת" המסמלים את החבור והאחוה. גם תפילתו של שלמה בחנוכת המקדש (מלכים א' ח' פס' לח - מד) מדברת על שלום ואחווה לכל האנושות. הריצה של הכוהנים כדי לזכות בעבודת המקדש, שהביאה לרצח, מראה בעצם שאין מסירות ל"תוכן, לרוח ולרעיון", אלא ל"פסל" ול"תמונה החיצונית". גם תגובתו של האב מראה על אותו קלקול. דיני טהרה וטומאה מטרתם להחדיר את ערכם של החיים, המת הוא "אבי אבות הטומאה". אין בעל חי המטמא. בתקופת בית שני הקפידו בענייני טהרה אלא שהיה זה בבחינת "הפסל והתמונה" של המצוה. "טהרת הסכין" הייתה חשובה לאב יותר משפיכות הדמים.
גם בימינו, (אע"פ שבוטל יצר הרע של עבודה זרה) יש רלוונטיות לצו ש"לא תעשה כל פסל ותמונה". הבה נתפלל ונשתדל כי נזכה ליהדות שבנויה להובילנו על ערכים שמקורם ב"תוכן" ב"נשמה" של המצווה ולא בקליפתה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
