ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
השוחט לחולה בשבת:
- ר' אחא וי"א רב יצחק בר אבר א"ר – אסור לבריא שהרי אינו ראוי לכסיסה לפני השחיטה.
- רב דימי מנהרדעא – מותר לבריא שהרי גם בשביל כזית בשר לחולה צריך לשחוט את כל הבהמה.
- רב פפא – כשבער"ש היה חולה והבריא מותר לבריא כי הבהמה לא הייתה מוקצה בער"ש.
המבשל לחולה בשבת:
- ר' אחא וי"א רב יצחק בר אבא א"ר – מותר לבריא שהרי הבשר ראוי לכסיסה לפני הבישול, ורב השתיק את התנא ששנה שבשוגג יאכל ובמזיד לא.
- רב דימי מנהרדעא – אסור לבריא, גזירה שמא ירבה בשבילו. ולרב פפא כשקצץ מהמחובר בשבת אסור שהרי בכניסת שבת היה מוקצה.
משנה. א. השוחט (בדיעבד):
1. במגל – כשר. [הגמ' מסבירה שבמגל יד אסור לכתחילה שמא יבוא לשחוט בצד הפגום.]
2. בצור וקנה – כשר. [הגמ מסבירה שהמשנה שנקטה לשון דיעבד היא כרבי שמדובר בתלוש ולבסוף חיברו.] [ הברייתא, בכל שוחטין, בצור, זכוכית, קרומית של קנה – היינו ר' חייא, שמתיר במחובר אפילו לכתחילה.]
ב. הכל שוחטין [בגמ'. הביאור: לדעת רבה (טז'.) הכל בשחיטה (וכל בע"ח טעונים שחיטה) ואפילו עוף ולדעת רבא (יז'.) (שהקשה על רבה וס"ל שהמשנה מתייחסת לדיני השוחטים)- כפשוטו ומה שהוצרך לנקוט דין זה פעמיים: חדא לאתויי כותי וחדא לאתויי ישראל מומר
.
ג. לעולם שוחטין [בגמ'. לדעת רבה (טז'.) ר' ישמעאל היא, שהפס' "כי ירחיב... ואמרת אוכלה בשר" מתיר בשר תאוה (ולרב יוסף המשנה כר' עקיבא והחידוש שלא חוזרים להיתר נחירה) ולדעת רבא (יז'.היינו בין ביום בין בלילה בין בראש הגג בין בראש הספינה.]
ד.בכל שוחטין חוץ מ:מגל קציר,שיני בהמה,ציפורן [בגמ' (יח:) המחוברת בגוף] מפני שהן חונקים [בגמ' (יח.) בשן אחת מותר לשחוט] [לרבא (יז.) מותר גם בצור, זכוכית, קרומית של קנה].
גמ'. רב כהנא: השוחט [בגמ': בדיעבד] בכלי המחובר לקרקע:
- רבי פוסל, הגמ' מעמידה במחובר מעיקרא
- ר' חייא מכשיר, הגמ' מסבירה שאפילו לכתחילה.
ברייתא. בכל שוחטין: בתלוש, במחובר, כשהסכין למעלה וצוואר הבהמה למטה, כשהסכין למטה וצוואר הבהמה למעלה
ברייתא.
א. אופנים ששחיטתו כשרה:
1. השוחט בסכין המחוברת למוכני והגמ' העמידה בגלגל של יוצרי כלי חרס שמסתובב בכח אדם והברייתא שהשוחט במוכני פסולה היינו כשהגלגל מסובבה ע"י זרם מים.
2. השוחט במחובר לקרקע [והגמ' העמידה בתלוש ולבסוף חיברו].
3. נעץ סכין בכותל ושחט בה [והגמ' העמידה במחובר מעיקרו]
ב. היה צור יוצא מן הכותל או קנה עולה מאליו ושחט בו – פסול. ומעמידה הגמ' שמדובר במחובר מעיקרו.
ג.
דף טז'.
השוחט בגלגל:
- בברייתא המכשירה- מדובר בגלגל של יוצרי כלי חרס (שמסתובב בכח אדם) או בגלגל שמסתובב ע"י מים ובכח ראשון וכר' עקיבא שאמר שאם כפת חברו והפנה עליו זרם מים ומת – חייב, שהרי המים נידונים כחיציו והיינו בכח הראשון של זרם המים שנפלו עליו מיד לאחר שפתח את מעבר המים.
- ברייתא הפוסלת- מדובר בגלגל שמסתובב ע"י מים או שמדובר בכח שני (שקשרו במרחק מזרם המים) דהוי גרמא.
רבי רצה ללמוד שהשחיטה צריכה להיות במכשיר תלוש מהפסוק "ויקח את המאכלת", ור' חייא דחה הוכחתו באמרו שהפס' בא להשמיענו זריזותו של אברהם.
רבא, תלוש ולבסוף חיברו:
א. לעניין עבודה זרה: נחשב תלוש, שהרי אמר מר (שטמ"ק: רב) המשתחווה לבית שלו – אסרו, שהרי אם אמר שנחשב למחובר הרי לא היה נאסר שנאמר "אלהיהם על ההרים" ולא ההרים אלהיהם.
ב. לעניין הכשר זרעים: מחלוקת תנאים אם נחשב תלוש או מחובר (עי' לקמן).
ג. לעניין שחיטה: הגמ' (טז':) דחתה ג' נסיונות לפשוט שהוי מחובר או תלוש מג' חלקי הברייתא: 1. היה צור יוצא מן הכותל או שהיה קנה עולה מאליו – שחיטתו פסולה, משום שאפשר להעמידה בכותל מערה (שדינו כקרקע). 2. נעץ סכין בכותל ושחט בה – שחיטתו כשרה. ודוחה הגמ', שאני סכין שאינו מבטלה בכותל. 3. במחובר לקרקע – שחיטתו כשרה, ודחתה הגמ' שהכוונה לסכין שנעצה בכותל שלא מבטלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
