ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
ההיסטוריה האנושית כולה זרועה מהפכות פופוליסטיות, כאלה שהביאו בעקבותיהן דיכוי ועריצות שהיו לא פעם חמורים יותר מאלה של המשטר שקדם להן ושבגין הביקורת עליו התרחשה המהפכה עצמה. המהפכה הצרפתית והמהפכה הרוסית הן רק שתי דוגמאות לאמת היסטורית מרה זו. נראה שגם "האביב הערבי" שאנחנו רואים היום עלול להסתיים באסון דומה.
בתנ"ך אנחנו קוראים על המרד של ירבעם ברחבעם בשם הצדק והדמוקרטיה, מרד שמוליד בסופו רק עריצות, עבודת אלילים ופילוג של העם היהודי לשתי ממלכות יריבות. מעניין לציין שהמשטרים העריצים ביותר בוחרים לעצמם שמות נכבדים ביותר ותארים מחמיאים לרוב.
בעולמנו היום, בכל פעם שרואים ארץ שמפרסמת את עצמה כ"רפובליקה עממית", אפשר לדעת בוודאות שמדובר ברודנות עריצה. זאת גם הדרך היחידה לראות את הפרחת הסיסמאות של קורח ואת מילותיו היפות. האסון האמיתי טמון בכך שקורח משכנע את עצמו ואת עדתו שהמטרה שלהם צודקת ונשאר עיוור לעובדה ששאפתנותו העזה היא המניע האמיתי מאחורי כל התקרית הזאת.
העדפתו של אדם את טובת הזולת על פני טובתו האישית היא מצרך נדיר בעולמנו. משום כך אנשים צריכים תמיד לנסות לבחון את עצמם בכנות ולהודות בפני עצמם במניעים האמיתיים שלהם. שאפתנות ממוקדת שמכוונת לקידום מטרות לגיטימיות היא חלק מהמסורת היהודית. אך שאפתנות שלוחת רסן שיכולה להרוס אנשים אחרים היא בוודאי מחוץ לתחום ההתנהגות התורנית.
כדי ליצור ולחדש תמיד יש צורך בשאפתנות אישית ובתקווה. אך שאיפה להרוס את הזולת, לדרוך על גוויות כדי להגיע לצמרת, היא תופעה הרסנית לכל הנוגעים בדבר. האמירה המפורסמת של הלל "אם אין אני לי מי לי, וכשאני לעצמי מה אני?!" מבטאת יפה את האיזון הדרוש בין שאפתנות נחוצה לשאפתנות הרסנית, איזון שמקבל ביטוי באיסורים על לשון הרע ועל פגיעה בזולת.
מסופר שכאשר רבי יצחק מאיר אלתר (בעל "חידושי הרי"ם"), מייסד שושלת חסידות גור, עוד היה תלמיד צעיר, הוא חיבר פירוש לחלק מסוים בשולחן ערוך. הוא קיבל שבחים גדולים על יצירתו, ורבנים גדולים אפילו אמרו לו שהפירוש שלו יאפיל על הפירוש של הש"ך (הרב שבתי כהן) לאותו חלק בשולחן ערוך.
הוא מעולם לא פרסם את פירושו מפני שסבור היה שהש"ך (שכבר הלך לעולמו) ייפגע מכך שהפירוש החדש יחליף את פירושו. עד כדי כך צריך אדם להרחיק לכת כדי לרסן את השאפתנות שיש בו, תכונה שאפילו אצל תלמידי חכמים גדולים ואנשים כמו קורח עלולה להמיט על אדם חורבן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
