ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- מדינת וממשלת ישראל
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נדמה שבכל הסוגיות החשובות בחיינו הלאומיים שולטים מצב של סטטוס-קוו והסכמים שבשתיקה שמאפשרים לסטטוס-קוו הזה להימשך בלי הגבלה. אבל, בסך הכל, נדמה לי שאותו הסדר של ססטוס קוו משרת אותנו היטב ב-63 שנות קיומנו הלאומי כמדינה יהודית ריבונית בארץ-ישראל.
ארצנו הקטנה גדלה ושגשגה, הגנה על עצמה היטב בעתות מלחמה והתפתחה בהתמדה וביצירתיות. סקרים רבים מראים שהרוב המכריע של האזרחים בארץ מרוצים מחייהם, וזה בא לידי ביטוי גם בתוחלת החיים ההולכת וגדלה.
אזרחי ישראל הערבים אינם להוטים להיות אזרחים בשום מדינה פלסטינית שמוצעת, ותושבי מזרח ירושלים לא מראים שום נטייה לוותר מרצון על תעודת הזהות הכחולה שלהם כתושבי העיר המאוחדת תחת השלטון היהודי, ובמובנים רבים "הכיבוש" של מה שיש מכנים "הגדה המערבית" על ידי ישראל הוא יותר קיקיוני ממציאותי.
גדר הביטחון שהאו"ם גינה הוכיחה את ערכה במניעת פעולות טרור בתוך ישראל, והיא משמשת רק כנקודת מפגש לשמאל הקיצוני שאין לו עיסוק טוב יותר לימי שישי אחר הצהריים חוץ מהשלכת אבנים על הגדר ועל חיילי משמר הגבול שמוצבים שם. בקיצור, נדמה שהסטטוס-קוו פועל לא רע בכלל.
הסטטוס-קוו בעניין הדת היהודית ומקומה בחברה הישראלית זוכה, מטבע הדברים, לגינוי משני צידי המתרס. אף-על-פי כן, ברור שהדת היהודית באופן כללי והאורתודוכסים במיוחד התפתחו יפה תחת הסטטוס-קוו. עוד ועוד יהודים דתיים מוצאים את מקומם בתפקידי מנהיגות ושלטון בארץ הזאת. וכולנו, כל מי שחי בישראל חש, בין אם במודע או בתת-מודע, שהוא חי במדינה יהודית שמקיימת חיים יהודיים ומאפשרת לכולנו להרגיש נוחות ביהדותנו, רמת נוחות כזאת שלא קיימת בשום מקום אחר בעולם.
מטבע הדברים, יש גם חסרונות לסטטוס-קוו הזה. יש הרבה מקום לשיפור ביחסי חילוניים-דתיים, בבירוקרטיה הרבנית וביחס של הדתיים כלפי יהודים שעוד לא מתנהגים בהתאם לערכי המסורת ומנהגיה.
אך גם בתחום הזה שיטת הסטטוס-קוו הצליחה בדרך כלל, ונראה שרק המסיתים משני קצות החברה, אלה שכל הזמן מנסים לערער את השיטה כדי לקדם את המטרות האישיות והכיתתיות שלהם, רוצים שתחלוף מן העולם.
חכמי התלמוד הזהירו אותנו שלא להרוס את הישן בלי למצוא לו תחילה תחליף טוב יותר. זאת צריכה להיות הגישה גם כשמדובר בסטטוס-קוו הדתי כאן, בישראל.
מזהירים אותנו שוב ושוב שהסטטוס-קוו המדיני לא יכול להתקיים לנצח, שמבחינה דיפלומטית מחכה לנו צונאמי אם לא נעשה משהו. איש עוד לא הגדיר בברור מה הוא אותו "משהו" שעלינו לעשות. למעשה, בעשרים השנים האחרונות מדינת ישראל מנהלת משא ומתן עם עצמה, תהליך שלא הצליח לקרב את המלחמה הבסיסית בין היהודים למוסלמים והישראלים עם הערבים לפיתרון אמיתי.
בגלל קוצר הרוח שלנו והלהיטות לעשות משהו, נדמה שאנחנו מוכנים לעשות הכל. אך אט-אט אנחנו מבינים שמצב הסטטוס-קוו ב-63 השנים שנות קיומה של המדינה אולי אמור להימשך עוד עשרות שנים רבות, עד ששינויים יסודיים ואמיתיים יתרחשו בעולם הערבי. הולך ומתברר לנו שהמאבק הממושך הזה לא ייפתר בתרופת פלא או בלחיצות יד כוזבות.
את אלה שטוענים שהשמים נופלים עלינו ושהסטטוס-קוו הקיים לא יכול להימשך צריך לשאול מדוע הם משוכנעים בזה כל-כך. כל התחזיות שנשמעו ב-63 השנים האחרונות בעניין ישראל והערבים התבדו. ובעשרים השנים האחרונות, מאוסלו ועד עזה, כל ההבטחות להישגים ולהצלחה התגלו כהבטחות ריקות. לכן ייתכן מאוד שהסטטוס-קוו הנורא יצטרך להספיק לנו גם בעתיד הקרוב. רוב החיים הם סטטוס-קוו. הבה נפיק את המיטב ממה שניתן לנו עכשיו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
