ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
בגלל ההבדל היסודי הזה בהשקפה בעניין חיי הנצח - גן עדן או גיהינום - מתגלעת מחלוקת גם בעניין המרת דת ופעילות מיסיונרית שמטרתה להביא אנשים מבחוץ לחיק הדת. גם הנצרות וגם האיסלם, מפני שהן מאמינות בבלעדיות שלהן בכל הנוגע לחיי נצח, פועלות לצרף אנשים מבחוץ לנצרות או לאיסלם. לפי תפיסתן, דתות אלה הן עושות לבני הדתות האחרות טובה עצומה כשהם מצרפים אותם אליהן, מפני שאחרי שיתנצרו או יתאסלמו, הם יהיו זכאים לחיי נצח ולעולם הבא, בעוד שאם יניחו להם לנפשם, לפי תפיסתן, הן בעצם ידונו אותם לאבדון. לכן אפילו המרת דת בכפייה, כפי שנהגו לעשות גם בנצרות וגם באיסלם לאורך ההיסטוריה, היא דבר מותר ואפילו רצוי וחיוני בסופו של דבר.
ההטבלה הכפויה של אלפי ילדים יהודים לנצרות שביצעו מוסדות קתוליים באירופה במלחמת העולם השנייה כדי להציל אותם ממכונת המוות הגרמנית, נתפסה על ידי הכנסייה כמעשה של חסד כלפי אותם ילדים, ולא כהפרה גסה של זכותם האישית ושל האמונה המסורתית של משפחתם. זאת התשובה שקיבל הרב הראשי הרב הרצוג זצ"ל מהאפיפיור פיוס ה-12 כשהרב הפציר בו, לשווא, להשיב את הילדים האלה לעם היהודי, בתום המלחמה.
היהדות כדת לא רואה בגיור כפוי צעד נחוץ או אפילו תקף. למעשה, היהדות, במידה רבה, לא מחפשת גרים. היא מתירה לגרים בפוטנציה לחפש את היהדות. מסיבה זו לא מעודדים ביהדות גיור באופן ישיר ובתחילה אפילו לא מקבלים בברכה אנשים שמבקשים להתגייר. ביהדות נהוג להדגיש בפני האדם שמבקש להתגייר את "החסרונות" שמהם יסבול בהיותו יהודי בעולם עוין ורווי שנאה. נהוג גם לציין בפניו שגם אם לא יתגייר, נשמתו תזכה לחיי נצח ויהיה לה חלק בעולם הבא.
את הגישה הזאת ניתן לראות בצורה דרמטית בשיחה שמתנהלת בין נעמי ורות. נעמי מנסה להניא את רות מלקשור את גורלה בגורל היהדות וללכת אחריה לארץ-ישראל ולעיר בית-לחם. אך רות אינה מוותרת וממשיכה במאמציה להיות חלק מהעם היהודי. "עמך עמי ואלוקייך אלוקיי". וכאשר העקשנות והנחישות של רות להתגייר מתבררות וכך גם כנות כוונותיה, מפסיקה נעמי להתנגד לרצונה, ורות מתגיירת בבית דין יהודי בבית לחם.
סיפורה של רות הוא הדוגמה לכל הלכות הגיור בכל הדורות. גרים שמבקשים להיות יהודים בגלל מניעים זרים בעליל אינם רצויים, מפני שאינם מועילים לעצמם או למטרותיה של הדת היהודית.
אחת הסיבות העיקריות לקרע שהוביל למלחמת האזרחים בתקופת בית שני בין מלכי החשמונאים למנהיגים הדתיים של התקופה, היה הגיור שכפו מלכי בית חשמונאי על האדומים, הליך גיור שהרבנים התנגדו לו מאד וסירבו להכיר בו בתקפותו הדתית. בסופו של דבר, באמצעות התככים של אנטיפטרוס האדומי וצאצאיו, כמו הורדוס, עלו ה"יהודים" האלה לשלטון במדינה היהודית ושירתו בו את אדוניהם הרומאים, ולא את נתיניהם היהודים. על אף שהיום נחשב מקובל ונבון, מבחינה פוליטית, לא להזכיר את הפיל בחדר כשדנים בפומבי בסוגיות רגישות כמו גיורים המוניים, זכר אותה תקרית בת אלף שנים בהיסטוריה היהודית משפיע על הוויכוח בנושא הגיור שמתקיים בקרבנו גם היום, בתקופה המודרנית.
התורה מזהירה אותנו 36 פעמים שעלינו לנהוג בגרים בכבוד. לכן ברור שזה עניין עדין ביותר, עניין שדורש הרבה שיקול דעת ותבונה מכל הנוגעים בדבר, עניין שאין לו מקום בסחר-מכר הפוליטי שמתקיים בחברה שסועה כשלנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
