ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
איני מתכחש לכך שצריך להגדיל את מספר היהודים בעולם, אך פיתרון הבעיה באמצעות גיור יוביל רק ליצירת יצור כלאיים מפלצתי. לא זו בלבד שהרעיון מנוגד למסורת היהודית ולהלכה, הוא גם מנוגד להיגיון ולניסיון ההיסטורי. הוא מנוגד להיגיון מפני שיש פה הנחה מקדימה שיש מאגר גדול של לא-יהודים שרוצים להפוך ליהודים, אך אינם מוכנים לעבור את מה שנדרש כדי להתגייר לפי ההלכה. אין שום הוכחה אמפירית או אפילו אנקדוטית לקיומה של קבוצה כזאת. הראיות מצביעות על ההיפך. מאות אלפי לא-יהודים חיים במדינת ישראל וחווים את היהדות על כל סוגיה על בשרם. עם זאת, אין נהירה גדולה לדלתות הרבנות ודרישה להתגייר. יש, כפי שתמיד היה, זרזיף קטן של לא-יהודים שמתעניינים בגיור. אם הם מתמידים בעניין זה, וגם אחרי שהם לומדים את היהדות, את אמונותיה ואת מצוותיה, הם עדיין רוצים להתגייר, הם כמעט תמיד יגוירו לבסוף לפי ההלכה. האנשים הנפלאים האלה צריכים להתקבל בברכה ובהערצה על ידי היהודים מלידה. הם עירוי חיוני לחיים היהודיים, תוספת של אנשים עם כישרון ומחויבות. אך מספרם אינו גדול וקרוב לוודאי שלעולם לא יהיה גדול, וגרי הצדק האלה בוודאי אינם תרופת הפלא המובטחת לבעיה הדמוגרפית שלנו.
עיתונאי ידוע ורב אורתודוכסי דיברו בארוחת ערב שנכחתי בה לאחרונה. שניהם אמרו שצריך גישה יותר אוהבת ומחבקת כלפי נישואי תערובת על מנת להגדיל את מספרנו. כל המחקרים הראו שבארה"ב יותר מ-80 אחוז מהילדים שגדלים במשפחות מעורבות אינם גדלים כיהודים. היהדות הרפורמית, שהיא גן עדן לנישואי תערובת באמריקה, משפיעה פחות ופחות והקהילות האמיתיות שלה הולכות וקטנות, למרות מה שהתועמלנים מספרים לנו. סובלנות היא מעלה יהודית. זוגות מעורבים לא עזרו לתנועת הרפורמה להיות חזקה יותר או יהודית יותר. הם רק הרחיקו אותה עוד יותר מיהודים אחרים ומקהילות יהודיות מסורתיות. לדאבון הלב, עיוורון למצב הקיים, התייחסות למשאלות הלב במקום למציאות, התרכזות בחנוכייה והתעלמות מעץ האשוח העומד בסמוך לה - כל אלה אינם הדרך לחזק את החיים היהודיים, את החברה היהודית ואת מדינת ישראל או להביא להתחדשות דמוגרפית. נישואי תערובת הם כשלעצמם אמירה חזקה של האדם על כך שהיהדות לא חשובה לו. יש מקרים יוצאים מן הכלל, אנשים שבאמצעות נישואי תערובת דווקא מוצאים את דרכם חזרה ליהדות, אך הם מעטים ונדירים, טיפה של קדושה בים של התבוללות והתרחקות מהיהדות.
במאה השנייה והשלישית לספירה היו אלפי לא-יהודים שגילו עניין ביהדות. הם כבר לא האמינו במיתוסים של אלי יוון ורומא, והחיים הפגאניים עם ההוללות, האלימות והריקנות שבהם דחו אותם. רבים התגיירו, אך הרוב המכריע לא התגייר. הרוב חשב שרף הגיור גבוה מדי, שהדרישות תובעניות מדי ושהחיים של היהודים קשים מדי. הנצרות הרוויחה מהמצב הזה כשנתנה למומרים שעברו לדת החדשה את "היתרונות" של היהדות: מונותיאיזם, אהבה, סליחה, שלום, אורח חיים מתון ואמונה בעולם טוב יותר, בלי לתבוע את ההקרבה שנדרשת מגיור יהודי לפי ההלכה: ברית מילה לזכרים, לימוד מקיף של היהדות, קבלה של המצוות ונכונות להזדהות עם עם קטן ונרדף. אנשים דגולים וחכמים יהודים גדולים יצאו מרומאים שהתגיירו - רבי עקיבא, רבי מאיר, אונקלוס, עקילס ואחרים. עם זאת, רוב המתעניינים בחרו בדרך הנוצרית, והתלמוד מספר לנו על מקרים כואבים שבהם גרים הפכו, בסופו של דבר, ליהודים מורדים.
ההיסטוריה הוכיחה שביהדות גיור קל והמוני הוא דווקא נטל ולא נכס. חכמי המשנה מתחו ביקורת על מלכי החשמונאים על הגיור ההמוני של האדומים ליהדות. בסופו של דבר, הגרים האלה הולידו את אנטיפטר ואת הורדוס ותרמו לחורבן בית שני. ההיסטוריה של הגיורים ההמוניים ליהדות והדרישות הנמוכות מהמתגיירים אינה חומר קריאה נעים.
יש דברים רבים שהחברה שלנו יכולה לעשות כדי לעזור לשנות את המגמה הדמוגרפית. היא יכולה לחנך בבתי הספר שלנו ולדבר על המעשיות והקדושה שיש בערכי היסוד של היהדות - החשיבות של נישואים וילדים, קדושת החיים והנזק שבהפלות רבות ונמהרות. יש בישראל בשנה יותר הפלות ממה שיש גרים פוטנציאלים, לפי כל אמת מידה של גיור ליהדות. ראיית החיים דרך הפריזמה היהודית ולא דרך עדשות האופנה של החברה המודרנית תתרום רבות לפתרון הבעיה הדמוגרפית. תוכניות מוטעות לגיור המוני אולי נחשבות חדשניות על ידי התקשורת הפופולארית, אך אלה אינן מציאותיות, מעשיות או רצויות. הערכים הישנים של החינוך היהודי הרציני, של החיים היהודיים המסורתיים, ערכים שדוגלים בנישואים יציבים ומגיל צעיר, בילדים ובגאווה, אינם זוהרים ומושכים תקשורת. אבל אלה היו הדברים היחידים שהוכיחו את עצמם כבעלי חשיבות לקיומו של העם היהודי עד היום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
