ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- עובד ומעביד
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עובד ומעביד
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
נתתי עבודת הדפסה למישהו. אותו אדם העביר את החומר לקלדנית, כשהיה ברור לי ולו שהעבודה לא תעלה מעל 100 ש"ח. בסופו של דבר, הקלדנית דורשת 500 ש"ח, כי היא עבדה (באמת) הרבה מעל מה שאותו אדם צפה. האם אני חייב לשלם את הסכום? בכל מקרה, אני אשלם, אבל אני שואל מה ההלכה במקרה כזה, לפי דעתי האדם היה צריך לברר ולהודיע לי מה העלות, לא?
תשובה:
א. אם הקלדנית דורשת סכום המקובל כסביר עבור עבודה שכזו, הרי שעליך לשלם סכום זה, משום שעליך לשלם על ההנאה שקבלת.
ב. אם 500 ש"ח הוא סכום גבוה מעל הממוצע אך לא מופקע וישנן עוד קלדניות הדורשות מחיר גבוה כזה, הדין הוא שאם הקלדנית ידעה שהוא רק שליח ואתה הוא בעצם הלקוח שלה, המקח בטל לגמרי, ועליך לתת לה לפי מה שנהנית, כלומר את המחיר המקובל הממוצע בשוק. אך אם השליח לא הודיע לה שהוא רק שליח וחשבה שעובדת עבורו, הדין הוא שהשליחות בטלה אך המקח קיים בינה לשליח, ועליך לשלם לה את המחיר הרגיל והמקובל לעבודה כזו, והשליח ישלם מכיסו את ההפרש.
ג. אם 500 ש"ח הוא מחיר מופקע לכל הדעות ועולה על שישית מן השכר המקובל לדרוש, יש כאן מקח טעות אפילו אם השליח לא הודיע לה שהוא רק שליח. במקרה זה עליך לשלם לה לפי מה שנהנית, כלומר את המחיר המקובל הממוצע בשוק.
מקורות וביאורים:
1. אם השליח שכר פועל ביוקר השליחות מתבטלת שהרי אומר לו המשלח 'לתקוני שדרתיך ולא לעוותי' (לתקן שלחתיך ולא לקלקל). המקור לדברים הוא השו"ע חושן משפט הלכות שלוחין סימן קפ"ב סעיף ג': "טעה וקנה ביוקר, אפילו בכל שהוא, המקח בטל, בין בקרקע בין במטלטלין, שיאמר לו: לתקוני שדרתיך ולא לעוותי".
2. אמנם גם אם השליחות בין המשלח והשליח מתבטלת עדיין יתכן שהמקח קיים בין השליח לפועל, ועיין בנתיבות המשפט ביאורים ס"ק ה' שכתב כך: "המקח בטל. היינו דוקא בהודיעו, כדמוכח בהר"ן [קדושין י"ז ע"א מדפי הרי"ף] דמוקי להא דקדושין [שם מ"ב ע"ב] דמיירי בטעות בהודיעו דוקא, אבל אם לא הודיע שהוא שליח המקח קיים כשאין בו שיעור אונאה או אחר כדי שיראה". לכן, כתבנו בגוף התשובה שבעניין זה תלוי אם הקלדנית ידעה שמי שמסר לה את העבודה הוא רק שליח.
3. אמנם בפועלים שכירי יום יש מחלוקת האם יש בהם אונאה, אך אצלנו מדובר בקלדנית המוגדרת 'קבלן', ולגבי קבלן פסק השולחן ערוך (חו"מ רכ"ז, ל"ו) כך: "הקבלן יש לו אונאה. כיצד, כגון שקבל עליו לארוג בגד זה בעשרה זוזים, או לתפור חלוק זה בשני זוזים, הרי יש לו אונאה וכל אחד משניהם, בין קבלן בין בעל הבגד, חוזר לעולם".
4. אם המקח בטל, יש לדון כמה צריך לשלם המשלח לקלדנית. לכאורה הדין תלוי בסתירה שישנה בשו"ע לגבי אופן החישוב של שכר הפועלים במקרה והשליח שכר ביוקר: בסימן של"ב סעיף א' פסק השו"ע שמשלם את המחיר הכי נמוך בשוק, וז"ל: "אמר לשלוחו: צא ושכור לי פועלים בשלשה, והלך ושכרן בארבעה... אם אמר להם: שכרכם על בעל הבית, נותן להם בעל הבית כמנהג המדינה. היה במדינה מי שנשכר בשלשה ומי שנשכר בארבעה, אינו נותן להם אלא שלשה". לעומת זאת, בסימן של"א סעיף ג' פסק השו"ע שנותן את השכר הממוצע בשוק, וז"ל: "השוכר את הפועל, ואמרו לו: כאחד וכשנים מבני העיר, מחשבין היתר שבשכירות והפחות שבשכירות, ומה שביניהם נותן החצי, כגון אם היתר בשש והפחות בארבע, נותן להם חמש". את הסתירה מיישב קצות החושן (שם ס"ק ג') וכותב: "ונראה דודאי כששוכר פועל בסתם ואינו מזכיר כלל לומר לפי דמים ששוכרין בעיר אם כן אין לו אלא כפחות ואפילו כמיעוט דזיילי וכמו שכתב ריטב"א, אבל באומר כאחד וכשנים מבני העיר דנחית לשומא של בני העיר דעתו אשומא דבני העיר והוי ליה כאומר כדשיימי לכן דעתו אמיצוע".
אולם למעשה כל זה לא שייך לעניין שלנו כלל, משום שהשו"ע וקצוה"ח עוסקים במקרה ואין ביטול מקח שאז יש לדון בכוונת המשלח ולדייק בלשונו, אך בנידון שלנו השליחות בטלה ובטל המקח בין המשלח לקלדנית, ואם כן עליו לשלם לה כפי מה שנהנה, וההנאה היא כפי המחיר הממוצע בשוק ולא כפי המחיר הזול ביותר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
