ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- שכירות דירה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עסקאות, חוזים והסכמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
אני לא ידעתי מה לעשות כי הייתי צריך לעזוב את הדירה שגרתי בה אז התווכחתי איתו ובסוף הגעתי איתו להסכמה, שלא מרצוני, על חצי מהסכום הנוסף שהוא דרש, כלומר, 75 שקלים. ולא חתמתי על שום דבר, הכל בעל פה. לא היה לי ברירה כי הייתי חייב לעזוב את הדירה שלי תוך שבוע וזה בעיה למצוא דירה בשבוע באיזור מסויים בירושלים. כאשר נכנסתי לדירה חודש ראשון, שילמתי גם את התוספת אך בחודשים הבאים לא שילמתי את התוספת, אלא רק מה שנחתם ביננו בחוזה ואמרתי לו שאני אשאל רב מה לעשות, כי סך הכל הוא רימה אותי. הוא ידע שאני בלחץ למצוא דירה ועשה לי תרגיל או שאתה מוסיף או שאין מפתח. ואני הסכמתי בעל פה בלי שום חתימה בלית ברירה, כי אם לא הייתי מסכים לא הייתי מקבל את המפתח מה עליי לעשות?
תשובה:
א. חתימת חוזה השכירות היא פעולת הקניין הגומרת את מעשה ההשכרה, ומאז והלאה שני הצדדים מחוייבים זה לזה על פי התנאים בחוזה, ואינם יכולים לשנותם באופן חד צדדי. לכן, אין המשכיר יכול לכפות עליך לשלם יותר, ומה גם שהסכמתך לשלם יותר נעשתה בדיבור בלבד ללא פעולת קניין או חתימה בכתב.
ב. מה שנותר לדון הוא על התוספת שכבר שילמת בחודש הראשון, ולמעשה המשכיר אינו חייב להחזיר לך את התוספת.
הנימוק לכך: יתכן שידעת שאינך חייב על פי ההלכה, ונתת לו כדי שיתן לך "שקט" בחודש הראשון, ונחשב שנתת לו 'מתנה'. וגם אם לא ידעת שעל פי ההלכה אינך מחויב לתת לו, הרי שזו מחילה בטעות, והדבר נתון במחלוקת הפוסקים האם נחשבת מחילה, ובספק לא ניתן להוציא ממי שהכסף כבר מוחזק בידו.
מקורות וביאורים:
מחילה בטעות האם הוי מחילה זו מח' רש"י ותוס', ונבאר הדברים.
בגמרא (בבא מציעא ס"ו ע"ב) כתוב כך: "הכי אמרינן משמיה דרבה: כל דאי - לא קני. אמר רב נחמן: השתא דאמור רבנן אסמכתא לא קניא - הדר ארעא והדרי פירי. למימרא דסבר רב נחמן: מחילה בטעות לא הויא מחילה? והאיתמר: המוכר פירות דקל לחבירו, אמר רב הונא: עד שלא באו לעולם - יכול לחזור בו. משבאו לעולם - אין יכול לחזור בו, ורב נחמן אמר: אף משבאו לעולם - יכול לחזור בו. ואמר רב נחמן: מודינא, דאי שמיט ואכיל - לא מפקינן מיניה! - התם זביני, הכא הלואה".
רואים בגמרא שדעת רב נחמן היא שלמרות שהמוכר דבר שלא בא לעולם כגון פירות דקל יכול לחזור בו ואין כאן מקח, מכל מקום אם הקונה הספיק לאכול פירות קודם שחזר בו המוכר, אינו צריך לשלם עליהם. בהסבר הדין נחלקו רש"י והתוס', וזו לשון התוס' ד"ה התם זביני:
"ועוד דמשמע לפירוש הקונטרס דבמסקנא לרב נחמן מחילה בטעות הויא מחילה בר מהלואה משום דמיחזי כרבית. ובכל דוכתין משמע דמחילה בטעות לא הויא מחילה...אבל התם גבי פירות דקל זביני ולא מחילה בטעות היא, דנהי דיכול לחזור מכל מקום אין לו לחזור כי היכי דליקו בהימנותיה".
כלומר, רש"י סובר שאינו צריך לשלם על הפירות משום שיש כאן מחילה בטעות מצד המוכר, ולמחילה בטעות יש דין מחילה גמורה. אולם התוס' סובר שמחילה בטעות אינה מחילה, והסיבה שאינו צריך לשלם על הפירות היא משום שהמוכר לא רוצה לחזור בו מן המכירה כדי שלא יצא לו שם של אדם שאינו אמין.
השו"ע בסימן ר"ז (סעיף י') בדיני אסמכתא פסק כך:
"כל היכא דלא קנה השדה משום דהוי אסמכתא, מנכה כל הפירות שאכל, מפני שהם רבית של תורה". והרמ"א הוסיף: "אבל מה שאכל אחר שלשה, צריך להחזיר (טור וב"י בשם הראב"ד והרא"ש והתוספות). וכן בכל דבר שלא קנה משום אסמכתא, אף על גב שבא לידו צריך להחזיר, משום דהוי בטעות. ויש חולקים ואומרים דאם בא ליד הקונה קנה, ולא הוי מחילה או נתינה בטעות".
הגר"א שם מבאר שהמח' בין שתי הדעות היא המח' בין רש"י לתוס'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
