ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- אבידה ומציאה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- השבת אבידה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
מצאתי ארנק קטן בתא שירותים בקניון ובארנק היה רק כסף. רציתי לדעת מה עלי לעשות? האם אני צריכה להחזיר למשטרה או לרשום פתקים על השבת אבידה?
תשובה:
הארנק הוא דבר שיש בו סימן, וכן המקום. לכן, אין ייאוש בעלים ממנו ועל המוצא להכריז עליו. כל זה נכון, אם מדובר במקום שרוב המבקרים בו הם אנשים שמחזירים אבידה לכן סביר להניח שהמאבד לא התייאש ומצפה שהמוצא יכריז על הארנק. אולם בקניון שרוב המבקרים בו אם ימצאו ארנק כזה יקחוהו לעצמם ולא יכריזו, הרי שהבעלים מתייאשים, ומן הדין אין חובה להכריז. אך לפנים משורת הדין, גם במקרה זה צריך להכריז. אופן ההכרזה הוא לתלות מודעות ברחבי הקניון ולכתוב שם ש"נמצא ארנק בתוך הקניון, ושהמאבד יקבלו על ידי סימנים", ולהוסיף כמובן את מס' הטלפון שלך. המאבד יצטרך לתת סימנים על הארנק וכן לומר מה היה בתוכו וכמה. צריך גם ליידע בדבר את משרדי הקניון ולתת להם את הפרטים שלך כדי שאם הבעלים יתקשר אליהם הם יוכלו להפנות אותו אלייך.
מקורות:
הגמרא (בבא מציעא כ"ד ע"א) אומרת כך: "וכן היה רבי שמעון בן אלעזר אומר: המציל מן הארי ומן הדוב ומן הנמר ומן הברדלס, ומן זוטו של ים ומשלוליתו של נהר, המוצא בסרטיא ופלטיא גדולה, ובכל מקום שהרבים מצויין שם - הרי אלו שלו, מפני שהבעלים מתיאשין מהן. איבעיא להו: כי קאמר רבי שמעון בן אלעזר - ברוב נכרים, אבל ברוב ישראל - לא, או דלמא: אפילו ברוב ישראל נמי אמר?". למסקנת הגמרא, דברי רבי שמעון בן אלעזר שהבעלים מתייאשים במקום שהרבים מצויים שם, הם רק במקום שהרוב הם גויים שאינם מחזירים אבידה, אך במקום שהרוב הם ישראל 1 אין הבעלים מתייאשים מפני שחושב שישראל ימצא את האבידה ויחזיר לו. אם איבד את האבידה במקום שהרוב הם ישראל אך הם אנשים שאינם מחזירים אבידה אלא יטלוה לעצמם, דינם כרוב גויים בעניין זה והבעלים מתייאשים.
בטעם הדבר שהבעלים מתייאשים אף מאבידה שיש בה סימן, כתבו התוס' (כ"ד ע"א ד"ה כי קאמר) שהוא משום שהמאבד סובר שגויים מצאו אותה, ועוד שהוא סובר שאפילו אם ישראל ימצאנה לא יכריז כיון שיתלה שמרוב גויים נפלה. הרעק"א (שם) הסתפק כיצד להבין את דברי התוס', האם דווקא בצירוף שני הטעמים הוא מתייאש, או שכל טעם בפני עצמו הוא סיבה ליייאוש. מבואר עוד בתוס' שאם לא ידוע ממי נפלה האבידה יש לתלות שמרוב גויים נפלה, ואם כן יש להתירה אף אם לא היה ייאוש בעלים, וכן נראה דעת הסמ"ע (ס"ק ו',ט'). אבל הט"ז (ד"ה שרוב העוברים) כתב שכיון שאפשר לברר ע"י הכרזה אין לתלות את האבידה ברוב גויים, ויש לחשוש שמא מישראל נפלה, ואין להתירה אלא כשיש להניח שהיה ייאוש בעלים 2 .
אולם כל זה מעיקר הדין, אך הגמרא (שם כ"ד ע"ב) בסיפור הבא מלמדת אותנו כיצד יש לנהוג לפנים משורת הדין:
"רב יהודה הוה שקיל ואזיל בתריה דמר שמואל בשוקא דבי דיסא, אמר ליה: מצא כאן ארנקי מהו? - אמר ליה: הרי אלו שלו. - בא ישראל ונתן בה סימן מהו? - אמר ליה: חייב להחזיר. - תרתי? - אמר ליה: לפנים משורת הדין".
דעת המרדכי (ב"מ סימן רנ"ח) היא שכופין על לפנים משורת הדין, אבל הרא"ש (ב',ז') כתב שאין כופין לעשות לפנים משורת הדין.
את עיקר הדין כתב השו"ע בחו"מ סימן רנ"ט סעיף ג': "כיצד, המוציא מציאה במקום שישראל מצויים שם, חייב להכריז, שלא נתייאשו הבעלים. ואפילו העיר מחצה עובדי כוכבים ומחצה ישראל, או אפילו רובה עובדי כוכבים, והוא מצאה במקום שרוב העוברים שם ישראל, חייב להחזיר. אבל אם רוב העיר עובד כוכבים, או אפילו רובה ישראל, ומצאה במקום שרוב העוברים שם עובדי כוכבים, אינו חייב, אפילו אם ידע שמישראל נפלה ויש בה סימן, שודאי נתייאשו הבעלים; וכגון שהוא מדברים שיש לתלות שידע מיד בנפילתו, וכמו שיתבאר".
ובסעיף ה' כתב כיצד יש לנהוג לפנים משורת הדין:
"אף על פי שמן הדין במקום שרוב עובדי כוכבים מצויים, אפילו נתן ישראל בה סימן אינו חייב להחזיר, טוב וישר לעשות לפנים משורת הדין להחזיר לישראל שנתן בה סימן".
מלשון השו"ע "טוב וישר לעשות לפנים משורת הדין", משמע שהיא מצוה אך לא חיוב.
^ 1.כדעת רוב הראשונים, ולא כראב"ד (מובא ברא"ש ב"מ ב',ז') שפסק כרבי שמעון בן אלעזר אפילו ברוב ישראל.
^ 2.עיין עוד בקונטרס "פתח השולחן" הל' אבידה עמ' 18, בהוצאת כולל שמעון הצדיק.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
