ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
"לא הניח הקדוש ברוך הוא לאומות העולם פתחון פה לעתיד לבוא לומר שאתה רחקתנו. מה עשה הקדוש ברוך הוא? כשם שהעמיד מלכים וחכמים ונביאים לישראל כך העמיד לאומות העולם. העמיד שלמה מלך על ישראל ועל כל הארץ, וכן עשה לנבוכדנצר. זה בנה בית המקדש ואמר כמה רננות ותחנונים. וזה החריבו וחרף וגידף ואמר, אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן וגו' (ישעיהו, יד, יד). נתן עושר לדוד, ולקח הבית לשמו. ונתן עושר להמן, ולקח אומה שלמה לטובחה. העמיד משה לישראל ובלעם לאומות העולם. ראה מה בין נביאי ישראל לנביאי אומות העולם, נביאי ישראל מזהירין ישראל מן העבירות, ולא עוד, אלא שכל נביאים היו במדת רחמים על ישראל ועל אומות העולם, שכן ירמיהו אומר (ירמיה מח, לו), לִבִּי לְמוֹאָב כַּחֲלִלִים יֶהֱמֶה. וכן יחזקאל (יחזקאל כח, יב), בֶּן־אָדָם שָׂא קִינָה עַל מֶלֶךְ צוֹר. ונביא שעמד מן הגויים העמיד פרצה לאבד הבריות מהעולם. והוא אכזרי. עמד לעקור אומה שלימה חנם, על לא דבר. לכך נכתב פרשת בלעם להודיע למה סילק הקדוש ברוך הוא רוח הקודש מאומות העולם, שזה עמד מהם וראה מה עשה".
מנהיגות שלמה של ישראל מתחלקת לשלשה סוגים:
א. מלכות - שהיא הדואגת לציבור ומופקדת על שלומו כלכלתו ותפיסת מקומו בין אומות העולם.
ב. חכמים - הם מנהיגי הדור מהצד המחשבתי תרבותי ורוחני.
ג. נביא - נוסף על העמדת העם במקומו הנכון מבחינה מדינית כלכלית ותרבותית יש בנביא מימד אלהי עליון. הציבור מונהג לא רק על פי נורמות ארציות, אלא נורמות רוחניות עליוניות אלהיות, המקשרות את האדם עם אלהיו. הקשר האלהי משפר את האדם ברוחניותו ותרבותו ועם זה גם במצבו הכלכלי, המדיני והחומרי. שלשה סוגים אלו ניתנו לישראל ואומות העולם כאחד. אלא שהתכונות הבסיסיות באדם גרמו לתוצאות השונות שנבעו מאותן מתנות.
שלמה המלך אשר שלט תחת כל כיפת השמים, לא סונוור מהשלטון הנתון בידיו. הוא בנה את בית הבחירה - מקום בו האדם מתבטל כלפי האלהים שהוא בוראו, התבטלות זו באה לידי ביטוי בהקרבת הקרבנות ושפיכת שיח לפני בורא עולם. שלמה המלך קבע אמות מידה לתפילה, הוא אמר רננות - שהם שבחים להקדוש ברוך הוא, ואחר כך תחנונים - שהם בקשת הצרכים. [כדברי הגמרא (ברכות, לב, א), דרש ר' שמלאי, לעולם יסדר אדם שבחו של הקדוש ברוך הוא ואחר כך יתפלל וכו']. למרות העוצמה האדירה שניתנה בידו, הוא חש שלמעשה הוא כלום, רק בהקדוש ברוך הוא מקור הכוח והחיים בעולם, תלה בטחונו. ולפיכך זכה להעמיד את המקדש על מכונו, אותו בית שכל הבא בשעריו מרגיש באפסיותו מחד, וברוממות האלהים מלך העולם מאידך. כאשר שליט אדיר כמוהו בונה המקדש, יש למקדש משמעות הרבה יותר גדולה. לעומתו נבוכדנצר, שגם הוא שלט בכל העולם, הכוח הרב שרוכז בידיו העבירו על דעתו. לא רק שהחריב את אותו בית המסמל תלות בבורא עולם, אלא חשב את עצמו למקור הכוח באומרו אדמה לעליון וגו'.
הקדוש ברוך הוא נתן עושר לדוד והמן. שניהם בתחילה היו עניים. דוד רועה צאן (ואילו היה עשיר בודאי עבדיו היו עושים זאת במקומו). והמן היה עבד כמסופר במסכת מגילה (טו, ב) במשך הזמן עלו משפל המדרגה לרום המעלה. דוד המלך כבש ארצות והצליח במלכותו, כל העושר הרב ששלל במלחמותיו לא העבירו על דעתו. אוצרות עתק שנמצאו במהלך כיבושיו יועדו לבנין בית המקדש ולעצמו לא לקח יותר מהנאמר בתורה לא ירבה לו כסף וזהב. לעומתו המן, כאשר עלה לגדולה השתמש בעושרו להשתלט יותר, ולא בחל להשתמש באוצרותיו כאמצעי לקנות עם להוליכו לטביחה.
אף הנביא שעיקר מציאותו הוא המשכת העולם העליון לתחתונים. כך עשו נביאי ישראל. הם השתדלו להשיב את העם בתשובה, לא רק שמנעו את העם מעבירות אלא דאגו שאותם חוטאים יחזרו בהם. לבם היה מלא רחמים (שזוהי תכונה אלהית) על ישראל וגם על אומות העולם. והדבר משתקף בנבואתם. לא כך היה בלעם נביא אומות העולם. את הקשר שלו עם העולם העליון ניצל להגברת הרע בעולם ואף זמם להרוג עַם על לא דבר. לא רק שלא רומם את האדם הארצי, אלא במעשיו הוא ניסה להפוך את הכוח הרוחני העליון לארצי וחומרי.
ולפי זה תיושב תמיהה עצומה. שהנה כאשר באו שרי מואב ומדין לבלעם בראשונה אמר לו הקדוש ברוך הוא, מי האנשים האלה עמך. פרש"י, להטעותו בא. אמר (בלעם) פעמים אין הכל גלוי לפניו, אין דעתו שוה עליו. אף אני אראה עת שאוכל לקלל ולא יבין, עכ"ל. ותמה על עצמך וכי שוטה היה לחשוב שאין הקדוש ברוך הוא יודע הכל, והלא נביא הוא? אלא, מאחר ותכונתו של בלעם היתה ארציות, לפיכך גם כאשר נגלה אליו הקדוש ברוך הוא היה הדבר בדרך הארצית. ולכך הבין בלעם את שאלת האלהים, מי האנשים האלה עמך, כביכול שאין הקדוש ברוך הוא יודע. לא מפני שבאמת אינו יודע, אלא שכוונת הקדוש ברוך הוא להתנהג אתו כדרך הארץ. וכשם שאין אדם יודע מה בלב חבירו עד ששואלו אף הקדוש ברוך הוא שואל את בלעם. (לא כשאר הנביאים שהקדוש ברוך הוא מודיע להם את אשר יעשו בלא שאלות. כי הכוח האלהי מרומם אותם ואין חלות עליהם מגבלות החומר. כמובן שהדבר משתנה מנביא לנביא לפי גדלותו האישית). כאשר נקודת מוצא הנהגת הבורא עם ישראל היא ארצית, ישנה אפשרות למצוא חסרון בישראל ויתכן שתחול עליהם הקללה, כי הם באמת חטאו.
ואכן, נבואה חלה על הנביא לפי תכונתו וטבעו שלו עצמו. כפי שמצינו במסכת מגילה (יד, ב) שיאשיהו מלך יהודה שלח לדרוש את ה' מפי חולדה הנביאה ולא שלח אל ירמיהו הנביא, ואמרי דבי רבי שילא, מפני שנשים רחמניות הן (והנבואה שתקבל חולדה תהיה טובה יותר מנבואתו של ירמיהו) ע"כ. ואם נאמר שהנבואה היא החלטית וכי כלום משנה הדבר מיהו הנביא? אלא מוכח שרחמנות הנביא עשויה להיטיב את הנבואה. ואם כן, הוא הדין אכזריות הנביא עלולה להרע את הנבואה.
אולם מה שאירע במציאות נגד לכל הכללים הללו. שהרי לא רק שבלעם לא קילל את ישראל, אלא אדרבה הוא ברכם ברכות מיוחדות וניבא לעתידם הנצחי ולשלטונם על כל אומות העולם. גם את מלך המשיח רמז בנבואתו [כפי שמבואר ברמב"ם (פרק יא, הלכה א, מהלכות מלכים). ע"ש]. כיצד קרה הדבר? אלא הקדוש ברוך הוא העלה את בלעם למעלה מדרגתו וממידותיו הרעות לעולם יותר עליון ומשם נאמרה נבואתו. ללמדך כי בשעה שהדבר נוגע לעם ישראל אין הכללים הרגילים חלים בעולם, וכשם שברכת יצחק ליעקב היתה כנגד רצונו ללמדנו שאין לשום אדם ארצי שליטה על ישראל (עיין בדברנו פרשת תולדות). כך נבואת בלעם התעלתה על עצמה נגד רצונו ודוקא מפיו יצאה הבשורה הגדולה לישראל.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
