ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- ירושלים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
שימו לב למבוי הסתום, לכאורה, שיש כיום בעניין מעמדה של העיר ירושלים במשא ומתן הישראלי-ערבי הרדום, אם לא המת. איכשהו "המומחים" המדיניים מאמינים שהפיתרון של שתי מדינות לשני עמים חל אוטומטית גם על העיר - ירושלים מערבית וירושלים מזרחית. יש כאן הנחה שירושלים תחולק באופן אנכי, בשטח באוכלוסייה. הבעיה היחידה היא שמעולם לא היתה חלוקה כזאת בתולדות הערים בעולם שהוכחה כפיתרון יעיל וקבוע. במקרה של ירושלים, כל המעורבים רוצים את ירושלים שעליה הם חולמים ולה הם מקווים, ורק אותה. וכאן נמצא השורש האמיתי של הבעיה.
ביהדות מוצגת חלוקה שונה לגמרי של ירושלים, חלוקה אופקית, בין מעלה ומטה, בין שמים וארץ, בין שני מרחבים דמיוניים, ולא בין שטחים על האדמה. חז"ל לימדו שירושלים של מעלה מרחפת ישירות מעל העיר הארצית. ירושלים של מעלה היא זו שמעוררת את כל הרכושנות ולהט היצרים שאופפים את ירושלים של מטה, ירושלים הארצית. ירושלים של מעלה היא זו שמעניקה לירושלים הארצית את תכונותיה הנצחיות ואת אווירתה המיוחדת. ירושלים של מעלה היא עיר של סובלנות, שלום והרמוניה, עיר משוחררת ממחלוקות מרות וממריבות מתמידות. היא המודל שאליו שואפת ירושלים של מטה השסועה, כתמיד, מחולקת למגזרים ולוקה בקנאות, בהתנהגות קטנונית ובהיעדר חזון. "קומי, ירושלים" מפציר בנו הנביא. אין הוא מתכוון רק לבנייה הגשמית של העיר שנחרבה פעמים רבות במאות שנות קיומה. הוא מתכוון גם להתמודדות עם האתגר של ההידמות לירושלים של מעלה, ירושלים השמימית.
כל זמן שנעסוק רק בירושלים הארצית כאילו זאת ירושלים היחידה שקיימת בשבילנו, רוב הבעיות שלנו לא ייפתרו אחת ולתמיד. רק אלה שרואים את ירושלים של מעלה יצליחו למצוא גם תקווה ומזור לירושלים של מטה. כשאנחנו מנסים להכניס את האווירה שירושלים של מעלה מייצגת לחיי היומיום של ירושלים של מטה ולהתנהגות שלנו, אנחנו מזהים את המציאות של קיומן של שתי ערים, אחת מעלה ואחת מטה, והמשימה שלנו היא לצמצם את ההבדלים בין השתיים. מי שעוסק רק בירושלים אחת, בין אם זו של מעלה ובין אם זו של מטה, בלי לקחת בחשבון את ירושלים האחרת, אינו מועיל לעצמו או לעיר הקדושה הזאת.
החיבור בין ירושלים של מטה וירושלים של מעלה הוא אתגר שנמשך כבר אלפי שנים. שתי המדינות היהודיות הקודמות שירושלים הייתה בירתן נכשלו בסופו של דבר כישלון טרגי במאמץ לחבר בין השתיים. עכשיו אנחנו עושים ניסיון נוסף לחבר ביניהן. הבעיות שהיו בשני הניסיונות הקודמים לחבר בין ירושלים של מעלה לירושלים של מטה קיימות גם היום, כמובן. ירושלים מוקפת אויבים מבחוץ ומלאה בסכסוכים פנימיים. יש בה מגוון רחב של אנשים וקבוצות, שרבים מהם משוכנעים שהם והם בלבד הדבר שהכי טוב לירושלים ולעם היהודי בכלל. לצערנו, אין מצב שבו ייתכן שכולם צודקים באותו הזמן, לכן קצת יותר ענווה וקצת פחות ודאות בוודאי יסייעו מאד לירושלים של מטה.
הגשר בין ירושלים של מטה וירושלים של מעלה נמצא ברגישות שלנו לזולת, הוא נמצא ביכולת להטיל ספק בצדקנות שלנו ובהחלטות שלנו, והוא נמצא באמונה האיתנה שלנו בקב"ה ובעם ישראל. כולנו צריכים לנסות להתהלך על הגשר הזה ולהתאמץ לחיות בירושלים של מטה וגם בירושלים של מעלה גם יחד ולתמיד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
