ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אור חדש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
האמנם צונזרה הערה אודות הרצל באיגרות הראי"ה?
לאחרונה קם גורם שפל ושב על מעשיו (כמשלי כ"ו), כשניסה להקים רעש על דברי הראי"ה קוק זצ"ל באיגרת משנת תר"פ 1 לרב חיים הירשנזון, בה הגיב לדברים שכתב הלה בספרו בעניינים שונים וביניהם חידוש עבודת הקרבנות והכניסה להר הבית. לאחר שהראי"ה התייחס לאפשרות להקים מעין בית כנסת מרכזי בצמוד להר הבית, והביע את דעתו שכניסה להר הבית היא חשש איסור כרת, הוא כותב כי לעניין כבוד האומה (שהיה אחד מהמניעים להצעתו של הרב הירשנזון) היה מוטב לבנות את בית הכנסת האמור בין הכותל להר הבית, והוסיף כי "זה יְתָמֵם חזיונו של הרצל ב'אלט ניי לנד' על דבר הטעמפיל, שלא יעמוד במקום המקדש ממש, והוא כניבא ולא ידע מה ניבא כי בית כזה צריך להיות דומה סמוך למקום המקדש עד יופיע ה' בכבודו ..." 2 .
דברי הזעקה שהקים אותו גורם מוכיחים בעיקר קשיים בהבנת הנקרא; לדעתו מדובר ב"דיון הלכתי" בעוד הדיון כולו הינו במישור הציבורי, ואף הבנת הביטוי "חזיונו של הרצל" כמקביל לחזון הנביאים אינה מעידה אלא על בורות בנוגע ללשון המקובלת באותם ימים 3 . מובן שכסילים מהסוג הנזכר יעוררו רעש, אבל הדברים כשלעצמם הריהם ברורים: הראי"ה והרב הירשנזון דנים בשאלת בניית בית כנסת ראשי ובלתי מפלגתי סמוך לרחבת הכותל, ואין כאן שום שיג ושיח הלכתי (שיש בחלקים אחרים של האיגרת). הנושא הנידון הוא "ולענין כבוד האומה", כלשון הראי"ה בפתח הפיסקה, ובהקשר זה הוא מוסיף בדרך אגב את ההערה לגבי הרצל והטמפל שלו.
עד כאן הדברים לא היו ראויים להתייחסות, כשאר טענות אותו גורם שאין צורך עבורן אלא בשכל ישר ורתיעה טבעית מדברי הבאי 4 . אלא שבמקרה הנוכחי נוספה גם הטענה כי ממשיכי דרכו של הראי"ה "הבינו כנראה כי דבריו אודות הרצל מוזרים וחסרי יסוד", ולכן צנזרו לטענתו את המשפט הנ"ל כשהדפיסו איגרת זו באיגרות הראי"ה חלק ד' (איגרת תתקצ"ד). ומאחר שאמת היא שהמשפט הנ"ל נעדר מהגירסה שבאיגרות הראי"ה, עלולים הקוראים לסבור שאכן יש ממש בטענה זו.
ובכן, לאמיתו של דבר מתברר כי הסיבה להיעדרות המשפט הנ"ל היא פרוזאית למדי: עורכי הספר לא העתיקו את האיגרת מספרו של הרב הירשנזון, אלא – כפי שעשו ברוב האיגרות שבספר – השתמשו בהעתק או טיוטה של האיגרת המקורית, שנשארו בעזבונו של הראי"ה. כך מלמדים בין השאר הבדלים קטנים רבים בין לכל אורך האיגרת, כשמילים רבות פוענחו באופן אחר בשתי הגרסאות, ובדרך כלל הפענוח שב'מלכי בקודש' מדוייק יותר – דבר המתאים לידיעותינו אודות הפענוח הלקוי לאורך חלק ד' של איגרות הראי"ה 5 , ומוכיח גם שעורכי הספר לא ראו כלל את הגירסה שב'מלכי בקודש' 6 .
יתר על כן, אותו משפט על הרצל אינו המשפט היחיד המופיע ב'מלכי בקודש' וחסר באיגרות הראי"ה: בתחילת האיגרת, בגרסת 'מלכי בקודש', נכתב כי " ובענין מנוי מלך גם כן אין צריך להאריך שכל זמן שלא נתגלה מלך המשיח בתנאיו המיוחדים אין שום איסור להנהיג כח ממשלתנו באיזה צורה היותר נאותה " – ואילו באיגרות הראי"ה נדפס רק: " ובענין מינוי מלך ג"כ אין שום איסור להנהיג כח ממשלתי באיזה צורה היותר נאותה ". כאן ודאי לא ניתן להאשים את עורכי הספר בצנזורה וכדומה, שכן אדרבא, לכאורה האינטרס שלהם היה להביא את המשפט הנ"ל במלואו, הנשמע ממש כסיסמה דתית-לאומית. אלא שכאמור, הם לא התבססו כלל על הנוסח שבספרו של הרב הירשנזון, כי אם פענחו באופן עצמאי מטיוטה או העתק שהיו תחת ידיהם.
אם כן, מה פשר התוספות הללו בגירסת המכתב הסופית, והיעדרותן מן הטיוטה/העתק? כפי הנראה, לאחר סיום כתיבת גוף המכתב (=אז נעשה ההעתק), עבר הראי"ה שוב לפני שליחת המכתב והוסיף שני משפטים: האחד הוא ההסתייגות הנזכרת לגבי המלכות – שנועדה לתקן את הניסוח הראשוני, ממנו עשוי להשתמע שאפילו בימות המשיח אין צורך במלך – והשני הוא המשפט הנזכר לגבי הרצל והטמפל שלו. זוהי הסיבה ששני המשפטים הללו נעדרים מהגירסה שבאיגרות הראי"ה. נוכחנו אפוא לדעת שלא היה כאן כל צנזור, אלא בסך הכל הסתמכות על העתקה חסרה.
עוד באשר לתוכן הדברים כשלעצמם, מתוך ההקשר הכללי של חילופי האיגרות בין הראי"ה לרב הירשנזון, ברור למדי שהם נכתבו בעיקר על מנת לקלוע לטעמו של זה האחרון; זו כנראה גם הסיבה שמשפט זה נוסף רק לאחר סיום כתיבת האיגרת. ישנה בידינו אף ראיה ישירה לכך שהדברים אינם מהווים שיקוף של דעתו ויחסו האמיתיים של הראי"ה בעניין זה: באיגרת שכתב שבע שנים לפני כן, לתנועת "המזרחי", התייחס הראי"ה לאותו עניין בדיוק, כשכתב שניתוקה של התנועה הציונית מן הדת "זהו חיקוי שפל, והרבה יותר מחפיר מהחיקוי הציורי של שינוי מקום המקדש שב'תל אביב' [=אלטנוילנד] , שבצדק הרעיש עליו 'אחד העם' את המחנה בשעתו" 7 .
^ 1. אותו גורם, ב"דיוק" אופייני, כתב: תרפ"ד.
^ 2. 'מלכי בקדש' חלק ד', סנט לואיס תרפ"ד, עמ' 44.
^ 3. באשר ל"ניבא ולא ידע מה ניבא", אגב, דווקא לשיטתו יש לתמוה על מה הרעש, הלא לדעה אחת בבבא בתרא י"ב ע"ב מיום שחרב בית המקדש ניתנה הנבואה לשוטים.
^ 4. יתר על כן, כבר למדנו שאין טעם להוכיח לצים (משלי ט' ח', וראו שם ט"ו י"ב), ובוודאי שאין טעם להתפלמס עם מי שהנבזות היא כלי אומנותו ושקריו מגוונים כצבעי הזיקית. על טיבו זה של הגורם הנידון עמדתי עוד בשנת תשס"ב במהלך כמה וויכוחים מול הגירסה המוקדמת שלו, ומאז אני תמה על הרב וישליצקי, הרב אבינר, חברים מקשיבים ושאר הגורמים שכילו לאורך השנים זמן ומאמץ בפולמוסים פומביים מולו, דבר המשול לניסיון ללמד תורה לתלמיד שאינו הגון (וראו בהקשר אחר דברי מו"ר המובהק הג"ר אבי סמוטריץ' שליט"א, 'עלוני ממרא' 120, תשס"ז, עמ' 33-35). כמובן יש להסביר לתמימים ונבוכים שידעו מה להשיב לעצמם – ותו לא מידי.
מאידך, היות שנכנסתי לנושא, לא אכחד שגם שיטת ההתמודדות שאומצה לאחרונה, של חיקוי שיטותיו של הצד שכנגד באמצעות שכפול-ראי של גידופי הקנאים כלפי הראי"ה והפנייתם כלפי מנהיגיהם שלהם (שיטה המומחשת בין השאר בקונטרס 'הדס במדבר' שהופץ לאחרונה במרחב הוירטואלי), אין לה כל מקום בעיני, ואף על זאת למדנו "על תען כסיל כאולתו פן תדמה לו גם אתה" (משלי כ"ו ד', עיינו במצודות שם).
^ 5. כפי שהערתי במקום אחר, ראו: "מכותבי הראיה ומכתבי הראי"ה – ביקורת ספר", 'עלוני ממרא' 122, תש"ע, עמ' 162 הערה 49, וכן הערה 53.
^ 6. הוכחה נוספת לכך שעורכי איגרות הראי"ה חלק ד' לא ראו את 'מלכי בקדש', היא שכמה עמודים לאחר מכתב זה, לאחר התשובה החוזרת של הרב הירשנזון לראי"ה, מופיע מכתב נוסף של הראי"ה אליו, מכתב רגיל ללא עניינים "פיקנטיים" – והנה, המכתב לא נדפס כלל באיגרות! (ורק מאוחר יותר פורסם בקובץ 'ניצני ארץ', ומשם נלקח ל'אוצרות הראי"ה').
^ 7. 'איגרות הראי"ה' חלק ב' עמ' ר"ט (ההדגשה שלי. "ציורי" בלשון הראי"ה, פירושו 'דמיוני'). אזכורו של 'אחד העם' דווקא כמי שהתנגד לדברי הרצל, נועדה הן כדי לקלוע שוב לטעמם של מכותבי האיגרת, והן כדי לחזק את ההסתייגות מן הדברים, שאפילו בין ראשי מחנה הלאומיות החילונית, אליו השתייך הרצל, נמצאו להם מתנגדים.
יוצא לאור ע"י ארגון אור האורות. לפרטים והערות: [email protected].
אור חדש מכתב גלוי בעניין 'משמרת השבת'
מדור "אור יקרות" - כתבים נדירים ממרן הראי"ה קוק זצ"ל, גליון מס'13
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
