ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מנחות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
חלק א - יציקה ע"י זר
אתמול - משנתנו - כשירה, ר"ש - פסולה.
א. מקור המחלוקת
A. הפסוק (ויקרא ב, א-ב): " ונפש כי תקריב קרבן מנחה לה'... ויצק עליה שמן ונתן עליה לבונה.
והביאה אל בני אהרן הכהנים, וקמץ משם מלוא קומצו... והקטיר הכהן את אזכרתה...".
B. המחלוקת
רבנן - מקמיצה ואילך מצוות כהונה.
ר"ש - לומד שהכהנים מתייחסים גם לפסוק א -
1. מקרא נדרש לפניו ואחריו .
דחייה - (ימין) " ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו , ונתן על קרנות מזבח העולה". אצבע=ימין.
רבנן - לפניו ואחריו (לקיחה ונתינה), ר"ש - רק לאחריו (הנתינה).
2. ו הביאה - ו"ו מוסיף על עניין ראשון.
קשה - ( זר בזבחים. ויקרא א) - " וסמך ידו על ראש העולה... ושחט את בן הבקר לפני ה', והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם, וזרקו את הדם על המזבח סביב" - מקבלה ואילך צריך כהן. למה כאן לא אומרים ו"ו מוסיף? תשובה - נלמד היקש לסמיכה (שזה בבעלים).
[קושיא על ההיקש לסמיכה - אולי נצריך שחיטה בבעלים דווקא ? תשובות: 1. קו"ח מזריקה (שמכפרת ולא צריכה בעלים). דחייה - זה "אפשר משאי אפשר". 2. בפר של כה"ג ביו"כ הבעלים שוחט - "ושחט את פר החטאת אשר לו" - מכאן שבשאר הבעלים לא צריכים].
(א, אמצע)
חלק ב - עיכוב במנחות
א. רב - "תורה" ו"חוקה" באים לעכב
שלושה שלבים בהבנת רב -
A. צריך את שניהם (כמו בפרה אדומה - "זאת חוקת התורה")
a. קושיות ותירוצים - רק תורה מעכבת:
1. בנזיר - (תנופה בשלמי נזיר). תשובה - "כן יעשה".
2. תודה - (4 מיני לחמים). תשובה - הוקשה לנזיר (לגבי כמות הסולת ושמן בלחמי התודה ולחמי הנזיר).
3. מצורע - (4 מיני המצורע מעכבין (שתי ציפורים, עץ ארז, שני תולעת, אזוב)). תשובה - "זאת תהיה תורת המצורע".
b. קושיא - רק חוקה מעכבת - ביום כיפור (שני השעירים מעכבים). אין תשובה .
B. או תורה או חוקה.
קשה - בכל הקרבנות כתוב " תורה " ("זאת התורה לעולה, למנחה ולחטאת ולאשם וכו'"), ולא הכל מעכב (כמו במשנתנו, שהבלילה לא מעכבת).
C. תורה - לא מעכבת, חוקה - מעכבת.
קשה - במנחה כתוב "חוקה", ולא הכל מעכב (רב - רק איפה שיש כפל ציווי - מעכב ).
תשובות:
1. "חוקה" כתובה שם ביחס לאכילה. דחייה - בלחם הפנים נאמר על האכילה, וכן מעכב. 2.
2. במנחת העומר כתוב - "והיקטיר הכהן את אזכרתה (של מנחת העומר) וגירשה ומשמנה ". - שם יש לימוד שמעכב (לגבי הכמות), משמע שבשאר לא מעכב .
(עמוד ב, 1+)
ב. גופא - עיכוב במנחות
מחלוקת רב ושמואל -
שמואל - אין שום עיכוב (מלבד "מגרשה ומשמנה"). רב - כשיש כפלות - יש עיכוב.
A. דעת שמואל -
הבנה א - אין שום עיכוב (מלבד לגבי הצורך בסולת ושמן - יש לימוד שמעכב לפי כולם ("מסלתה ומשמנה", "מגרשה ומשמנה")).
הבנה ב - לפי שניהם מעכב, אלא - נחלקו על כפלות של שעה+דורות -
האם קמיצה ללא כלי מעכבת? יש שני לימודים - 1. "והרים ממנו בקומצו " (ולא "מלוא קומצו"). 2. מנחת אהרן בחנוכת המשכן - "וימלא כפו ממנה".
רב - נחשב כפול ומעכב, שמואל - לא כפול ( לא לומדים דורות משעה (חנוכת המשכן)).
[קשה - הרי את הדין שכלי לאיחסון לח מקדש יבש - למד בקרבנות הנשיאים. תשובה - שם אוזכר 12 פעם].
(ב מתחת לאמצע)
B. דעת רב - כפלות מעכבת
קושיות:
1. רב כהנא ורב אסי - הגשת המנחה למזבח לא מעכבת (משנתנו) , למרות שיש כפלות
והרי שם יש כפלות: "(ויקרא ב,ח) - "והקריבה אל הכהן והגישה אל המזבח" + (ויקרא ו, ז) - "הקרב אותה בני אהרן לפני ה' אל פני המזבח".
דחייה - הפסוק השני בא ללמד את מיקום ההגשה (רבנן - פינה דרומית מערבית, ר"א - קיר דרומי, משוך לצד מערב).
2. רב הונא - והרי מלח על הקומץ מעכב , למרות שאין כפילות (ב, 2 שורות מלמטה)
[מניין שמעכב, דתניא - נאמר בסוף פרשיית מתנות כהונה (במדבר יח) - "ברית מלח עולם היא".
ר"י - בא ללמד על המלח שחייב להיות לעולם על הקרבן/מנחה. ר"ש - בפשטות הפסוק על מתנות כהונה, לכן לומד מגז"ש לכהונת פנחס - "ברית כהונת עולם".
a. תשובות:
1. רב יוסף - רב כמשנתנו (שם מפורש שהמליחה לא מעכבת ).
דחיית אביי- (כמו שראינו בדף יח) - אפשר לפרש שכוונת המשנה לא לומר שלא מעכב אלא שמותר בזר (כמו שאמרנו לגבי יציקה ).
דחיית רב יוסף לאביי - לא יתכן שהכוונה להתיר לזר למלוח, הרי לזר אסור לעלות למזבח!
2. אב"א - אכן מעכב , ונלמד מ" ברית ".
b. שלילת עצם השאלה - הרי כן שנה פעמיים -
"ברית מלח כהונת עולם" (במדבר יח),"וכל קרבן מנחתך במלח תמלח, ולא תשבית מלח ברית אלוקיך מעל מנחתך, על כל קרבנך תקריב מלח" (ויקרא ב, יג).
דחייה - הפסוק ההוא תפוס.
למה הוא תפוס? נראה מחר...
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
