ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בונים את הקומה הבאה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
ניתן לראות את התנועה הרחבה הזו של ישיבות כסוג של כלאיים בין צרכים שונים של החברה הדתית-לאומית, ובשני צדדים שונים המשולבים זה בזה, מחד לימוד תורה למספר שנים כדי לקבל את יסודות הדת, ומאידך שירות צבאי מבוקר בחברה דתית כדי "לא להתקלקל", לראות את הישיבות בראיה סקטוריאלית צרה של חמש שנים עם קצת תורה ועם מעט צבא.
אך, אפשר גם אחרת. ישיבות ההסדר אינן פשרה, אלא שילוב כוחות והשלמה של שני צדדי החיים הראויים להיות בארץ ישראל. זו תורה מיוחדת, התורה הלאומית הכוללת ההולכת ומתפתחת כאן בארץ. תורה בעלת שתי קומות, הקומה הפרטית והקומה הלאומית, והיא מתפשטת בכל צדדי החיים. נתקע חרב בבית המדרש ונכרוך עליה את הסייפא כמקדם, כשירדו כרוכים זה בזה החרב והספר, לטוב ולרע.
המטרה היא להצמיח תלמידי חכמים המחוברים להוויה יונקים את כוחם מתורת ארץ ישראל ומשלבים בקרבם מורכבויות. תלמידים גדולים שאינם מנתקים בין התורה לבין החיים. לוחמים בשדה הקרב היכולים ללחום מלחמתה של תורה, ללא חולשות הגלות, ולבנות קומה נוספת של תורה בארץ.
הלימוד המוגבל בשנים ראוי לו שיתמתח, וכל תלמיד לא ישלול את האפשרות להמשיך ללמוד גם אחרי זמן החיוב הצבאי, כי תלמיד חכם צריך השקעה וזמן כדי שיתפתח. הלימוד של נושאים רבים ומגוונים ובהעמקה, תוך שימוש בשיח ישראלי עכשווי, בבית מדרש המשמר את המסורת ומכבד את העבר, ומצד שני יכול לחדש בזהירות, בית מדרש שיש בו חידוש.
ישיבות ההסדר יצרו מהפכה בצבא, עד הופעתם היו מעט דתיים בצבא, לאחריהם, באו רבים. ההליכה ביחד חשובה, כי לקבוצה יש אמירה ברורה. צבא יהודי המשלב בו תורה, עם מניני תפילה, עם קיום מצוות, כמו בימי בר כוכבא, זה לא מוזר, זה לכתחילה. ההליכה הקיבוצית באה כדי למנוע ביטול ברוב, השתלבות כן, התבטלות לא. ככל שמספר התלמידים עולה עלינו להשפיע בצבא יותר. למשל להגדיל את מספר המפקדים בצבא המשתלבים בשדרת הפיקוד מכוחו של בית המדרש ותיקונים נוספים.
בתקופה הקרובה, לאור ההתפתחות של הישיבות וריבוי התלמידים, אנחנו חייבים להצעיד את הישיבות שלנו אל עבר האידיאל מתוך מחשבה עמוקה ויצירתית, כי ישיבות ההסדר הן עמוד השדרה של הציונות הדתית הנסמכת עליו. עם ישיבות ההסדר, עולם הישיבות נעשה הרבה יותר עוצמתי, הרבה יותר ארץ ישראלי, הרבה יותר מחובר אל המציאות, במלוא העוצמה הרוחנית של ספרא וסייפא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
