ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מנחות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
חלק א - משנה - צירוף של מחשבת אכילה והקטרה
א. במשנה הקודמת - חצי זית בחוץ וחצי זית מחר - מצטרפים לפסול ,
אבל - משנתנו - לאכול חצי זית ולהקטיר חצי זית - לא מצטרפים כלל.
(בזבחים לא. - תלוי בניסוח).
ב. מחשבת אכילה על הקומץ
(בהמשך הגמרא עולה, שלא סביר שהמשנה באה ללמד את הפשט אלא דיוק:
אכילת שיריים והקטרת קומץ - לא מצטרפים. אבל - אכילה של שניהם (שיריים וקומץ) - מצטרפים.
יוצא - האם מחשבת אכילה על קומץ פוסלת -
במשנתנו - פוסלת, במשנה הקודמת - לא פוסלת.
תירוצים :
1. ר' ירמיה - אכן זו מחלוקת תנאים .
(משנה יז. - לאכול/להקטיר דבר שאין דרכו לאכול/להקטיר - רבנן - כשר, ר"א - פסול).
2. אביי - המשנה כרבנן - וצריך לדייק אחרת (לא לשנות פרט אחד אלא להפוך )
אכילת שיריים והקטרת קומץ (שניהם בחוץ לזמנו/מקומו) - לא מצטרפים, אבל להפך - אכילה ואכילה מצטרפים לפסול - גם כשאחד חוץ לזמנו ואחד חוץ למקומו .
[ומה החידוש? (הרי זה נאמר כבר במשנה הקודמת) - החידוש הוא הפשט ולא הדיוק
(בתחילה חשבנו שהפשט כבר מדויק במשנה הקודמת - שלאכול שיריים ולאכול קומץ לא מצטרפים, כל שכן שלהקטיר קומץ לא יצטרף, אך אומר אביי - ייתכן שדווקא שלא כדרכו לא מצטרף, אך להקטיר כדרכו מצטרף, קמ"ל משנתו שלא).
פרק הקומץ את המנחה
חלק ב - משנה - דעת ר' יוסי -
א. מחשב בקמיצה על הלבונה - פסול ואינו פיגול . חכמים - פיגול.
ור' יוסי הסביר לחכמים - בזבח (מחשב בשחיטה על האימורים) - הכל אחד, אך "הלבונה אינה מן המנחה".
[ שלושה טעמים אפשריים: 1. לא מפגלים בחצי מתיר. 2. (מפגלים בחצי מתיר, אך) הלבונה נפרדת מהקומץ. 3. ר"ל - אין מתיר מפגל מתיר].
A. למה כתוב שר' יוסי מודה במקרה הרגיל של פיגול במנחה? ברור!
ההו"א - שלא נחשוב שלדעתו "אין מפגלין בחצי מתיר" ( הטעם הראשון ) - ושמחשב על הקטרת הקומץ בלי שחשב גם על הקטרת הלבונה - אינו פיגול, קמ"ל שכן פיגול
(עמוד ב)
B. טעמו של ר' יוסי - ר"ל - אין מתיר מפגל מתיר (כשעוסק בקומץ לא יפגל לבונה).
a. דוגמא של ר"ל - מבזיך לבונה אחד לשני. מטרת הדוגמא, להבהיר שאפילו שהם אותו מין, לא מפגלים כי הם שני מתירים נפרדים ( לאפוקי מהטעם השני שהצענו לרי"ס במשנה).
b. קושיא מהניסוח בסיפא - שהלבונה "אינה מן המנחה".
תירוץ - הכוונה - הלבונה אינה בעיכוב המנחה (ניתן להקטיר הלבונה לפני הקומץ, ולכן נחשבת כמתיר נפרד).
c. דעת רבנן - אכן אין מפגלים ממתיר למתיר, אך אם נקבעו בכלי אחד - נחשבים כמתיר אחד ומפגלים מזה לזה .
ב. ליקוט הלבונה בזר - ר' ינאי פוסל
למה?
[כעבודה - חזון איש - לא ייתכן, שכן לא מפורשת בתורה (איננה "עבודה").
1. רבי ירמיה - הולכה (הולכה שאל ברגל שמה הולכה).
2. (ראיית) רב מרי - (משנה יב.) - מפגלים בכל עבודה חשובה (שא"א בלעדיה)
המשנה פרטה 4 עבודות במנחות שמפגלים בהם כי מקבילים ל-4 עבודות הזבח. נתינת הקומץ בכלי מפגלת, ולמרות שאיננה דומה לקבלת הדם (שם זה פאסיבי) נחשבת עבודה כיוון שהיא "עבודה חשובה", לכן גם ליקוט הלבונה נחשב עבודה חשובה ומפגלים בו (בגירסא אצלנו נוסף שזה גם קצת דומה להולכה, אך בגמרא המקבילה בזבחים יג: זה לא מוזכר).
[נפקא מינה - אם לא קירב הלבונה כלל - לר' ירמיה - לא עבודה, לרב מרי - עבודה (אחרונים)].
דחיית רב מרי - ייתכן שלא כל עבודה הכרחית נחשבת עבודה, ונתינת הקומץ בכלי נחשבת עבודה כי באמת דומה לקבלת הדם (אפילו שזה אקטיבי וזה פאסיבי).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
