ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- תפילת העמידה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- תפילת העמידה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
אוריה שרה בת עינת
מה יהיה הדין אם מפריעים לאדם להתפלל, והוא איננו יכול להתעלם ולהתרכז בתפילתו, כגון תינוק בוכה וכדומה. הרי אם ימשיך, ממילא לא יוכל להתפלל כדין, ואם יפסיק, הרי יש בזה איסור הפסקה? כתב המשנה ברורה 3 , שמותר לרמוז לילד בידיו כדי שישתוק, אבל לא יפסיק בדיבור בשום אופן. ואפילו אם יגרם לו נזק כספי חמור אין להפסיק בתפילה, שאין לממון ערך לפני גודל האיסור.
ואם ההפרעה קשה מאד ולא ניתן להתעלם ממנה, כגון שבאה על ידי גוי שאיננו מבין את חשיבות התפילה, או סכנה המתקרבת למקום, כתב השו"ע 4 שיקצר ויזדרז בתפילתו, ולא יפסיק. ואם גם זה איננו מספיק, התיר השו"ע לזוז וללכת ברגליו למקום אחר, אך לא יפסיק את תפילתו. רק במקום סכנת נפשות גמורה שאין שום ברירה אחרת, אז יפסיק על פי ההלכה הברורה והמפורסמת 5 הקובעת שפיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה חוץ משלושה דברים.
ובענין הנחש, נאמר במשנה 6 ונפסק בשו"ע 7 שמפני נחש לא יפסיק, אבל מפני עקרב יפסיק. ונתבאר בגמרא 8 , שהנחש איננו תמיד בחזקת סכנה אלא אם כן נראה שהוא סוער ומתקיף, אבל עקרב מסוכן תמיד. ומכאן שבסכנה ברורה מותר להפסיק.
מה בין נחש לעקרב
בדברי הגמרא הנזכרים ישנו רמז שנאמר על ידי מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל: משמעות התפילה היא החיבור שיש לישראל מצד קדושת נשמתם עם הקב"ה, ואיסור ההפסקה מורה על כך שאין מפסיק בינינו לבינו יתברך. ואפילו נחש כרוך על עקיבו לא יפסיק, הכוונה בזה שהנחש רומז לחטא, ליצר הרע. יתכן ואדם חטא כל כך עד שהנחש מקיף אותו, ואף על פי כן אין זה מפסיק בינו לבין קונו. מהו עקרב ומהי המשמעות שלו? בספר הקדוש "תיקוני זוהר" 9 ביאר, שהמילה עקרב היא תרכבת של המילים: עקר בית. כאן הסביר הרב קוק זצ"ל שרק חטא אחד יכול לגרום ח"ו פירוד בין יהודי לבוראו, כאשר היהודי עוקר את עצמו מהבית ואיננו רוצה להיות שייך לעם ישראל, והוא טוען שאיננו יהודי. פה הסכנה מוחשית ממש, וכאן יפסיק. ומכאן יש לימוד זכות על כל הרחוקים בימינו, למרות חוסר זהירותם בקיום מצוות, כולם מתפארים שהם ישראלים, ולפי דעתם דרכם היא הדרך הטובה למען עמם. אם כן, עדיין הם קשורים ומפותלים עם הקב"ה, והוא הטוב והמיטיב, ברחמיו הרבים יפקח את עיני כולם, ויורנו מדרכיו, ונראה את דרך האמת ונלך בה כולנו כאחד בשם ה'.
הזכיר המשנה ברורה 10 , שהיתר זה, שמותר ללכת ממקומו אם יש הפרעה קשה שאיננו יכול להיפטר ממנה, היא בשעת דחק גמורה. אבל בלא סיבה כזו אסור לזוז ממקומו כלל וכלל. ומה שנאמר בגמרא 11 על ר' עקיבא שהיו רואים אותו בתחילת התפילה בזוית זו ובסוף התפילה בזוית אחרת, שהיה מקומו משתנה מרוב כריעות והשתחויות, אין זה בתוך התפילה אלא בסיומה, כאשר יש בסופה תחנונים שבהם האדם מתחנן ומבקש בקשות פרטיות. אמנם הן נטפלות ומצטרפות לתפילה, אך אין ערך תפילת האדם ותחנוניו על עצמו כתפילה עצמה, שהיא כולה על טובת כלל ישראל והעולם כולו. בזה אין לזוז כלל, אך בחלק התחנונים מותר להקל ולזוז לצורך מצוה גדולה.
הוסיף המשנה ברורה 12 שטוב שיאמר קודם התחנונים פסוק "יהיו לרצון אמרי פי" שבזאת יסיים את עיקר התפילה, ואז אם יש צורך לזוז, או שרצונו להוסיף כריעות והשתחויות ובקשות פרטיות, יוכל באין מפריע. קביעות זאת בתפילה מסייעת בקביעות נצח ישראל ודבקותו באלוהי עולם כעמוד ברזל וכחומות נחושת בצורות, שאין כח שיוכל להדפם ממקומם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
