ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- טוען ונטען
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- נושאים נוספים
ראובן גילה לשמעון שגנב ממון מלוי, וקודם שגילהו השביעו שלא יגלה דבר זה לאיש. כעת בא שמעון ונפשו בשאלתו האם מוטלת עליו חובה לגלות את אזנו של לוי שממונו נמצא ברשות ראובן ובכך להשיב את אבדתו, או שחובה עליו לשמור סודו כפי שהשביעו ראובן.
תשובה:
הנשבע צריך ללכת לחכם שימצא לו פתח להתיר את שבועתו, או אז יוכל לגלות את אוזן הנגנב על אשר ארע לרכושו.
הרחבה וביאור:
ראשית יש לברר עניין אופן השבועה, האם באמת נשבע בלשון שתופסת על-פי ההלכה. אנו נדון בהנחה שנשבע כדת וכדין ושבועתו חלה.
בשו"ע (חו"מ סימן כ"ח סעיף א') נפסק:
כל מי שיודע עדות לחברו חייב לבוא להעיד אם תובעו שיבוא להעיד, שנאמר 'אם לא יגיד ונשא עוונו'.
הסמ"ע (שם סק"א) הביא דברי המהר"י וייל (סימן מ"ב) שכתב שאם עד אומר שאינו רשאי להעיד מחמת שקיבל עליו בסוד לא לגלות הדבר, אזי מי שאמר לו בסוד שלא לגלות הוא עצמו יתיר לו לגלות הדבר. ויעויין בדברי הט"ז שם שתמה עליו מדברי הרמ"א יו"ד (סימן רכ"ח סעיף ל"ג).
אולם כל זה נכון במקרה שקיבל עליו באמירה בלבד שלא יגיד. אולם במקרה שנשבע שבועה המחייבת שלא לגלותו, כתב התומים (סק"א) שקיימים בזה חילוקים רבים:
במקרה שהוא עד אחד שיודע את המציאות ונשבע שלא יעיד, אזי שבועתו חלה וצריך חרטה והתרה בכדי להתירה. ואין בהתרתו משום 'נשבע לבטל מצווה' שמאחר והוא אחד בלבד ואינו ראוי לעדות, אינו בכלל 'אם לא יגיד'.
אמנם, במקרה שהם שני עדים שיודעים את המציאות ונשבע אחד מהם שלא להעיד, הוי ליה 'נשבע לבטל המצוה', ואין שבועתו חלה.
בסוף הדברים דן התומים במקרה שלנו, זו לשונו:
"אבל בנשבע שלא לומר לשום אדם ואף לבית הדין להעיד, אם כן יש כאן לשון כולל, שמיגו שחל לאמירה לשאר אדם חל נמי על אמירה לבית הדין. ותלוי בשני התירוצים שכתבו התוספות בשבועות (דף כ"ד ע"א ד"ה אלא הן)".
כוונת התומים לחקירת התוספות והראשונים האם 'איסור כולל' שייך באדם שבכלל שבועתו בלשון כוללת ישנו ביטול מצווה ב'שב ואל תעשה'.
מחלוקת זו מובאת בשו"ע (חו"מ סי' ע"ג סעיף ה'). הדוגמא שם באדם שנשבע לא למכור משלו לפרוע שום חוב, ולאחר מכן נשבע לפרוע לחברו לזמן פלוני. וכשהגיע הזמן טוען שאין לו מעות ושכבר נשבע שלא למכור מנכסיו לצורך חובותיו.
דעת הש"ך (שם סקי"א) שכאשר נשבע סתם שלא לפרוע שום חוב וקדם חוב שמעון לשבועה אין שבועתו חלה. כדבריו כן כתב קצות החושן (שם סק"ג) ושכן דעת הראב"ד.
אולם החכם צבי השיג על דבריהם וכתב:
ואני אומר בחילוק זה חולקים עליו כל חכמי ישראל: התוספות בשם ריצב"א, והר"י הזקן, והרז"ה והרמב"ן, והר"ן והריב"ש, והב"י והרמ"א, ושאר כל הפוסקים, שמדברי כולם נלמד שאפילו בדבר שהוא חייב עכשיו, אם כלל בשבועה שהוא חייב דברים המותרים עם דברים האסורים, שבועה חלה אף על האסורים.
לסיכום, נידון זה שנוי במחלוקת הפוסקים האם שבועה בלשון כוללת קיימת במקום שמבטלת מצוות.
[לדעת הנתיבות סימן כ"ח ס"ק א' גם במקום שאין עליו חובה מדין 'אם לא יגיד' כגון בעד אחד וכיו"ב עדיין חובה עליו מדאורייתא לגלות את אוזן הלה מדין השבת אבדה. מקור דבריו בתשובת הרא"ש (כלל צ"ט סימן י"א)]
עד כה דברינו נסובו על-פי קביעת התומים, שאדם שנשבע שלא לגלות לשום אדם הויא לשון כוללת, ולא הויא שבועת שווא. אולם החכמת שלמה (כאן) מביא את התומים וחולק עליו, לדבריו (ראה חיבורו לאהע"ז הלכות גיטין מהדורה ח' סימן רס"ו) אין שבועה בלשון זו נידונת כלשון כוללת, והוי אם-כן נשבע לבטל מצווה בלשון רגילה, ששבועתו הויא שבועת שוא שאינה חלה.
האיסור לעבור על שבועה הוא איסור דאורייתא. והיות ומדובר במחלוקת הפוסקים באיסור חמור כזה אזלינן לחומרא, ועל-כן אין הנשבע רשאי לגלות סודו לאחר אלא אך ורק אחר התרה ע"י שיעשה התרה אצל חכם בצירוף פתח.
אמנם לכאורה היה מקום לומר שיש כאן ספק ספיקא: ספק אם לשון כזו נחשבת לשון כוללת, ואף אם נחשיבנה כלשון כוללת, שמא אין שבועה לבטל מצווה תופסת בה, ויהיה מותר לספר אותו הסוד לבעל הממון.
אלא שכבר כתב הש"ך (יו"ד סי' ק"י ס"ק ס"ג אות ל"ו) שאין לבדות ספק ספיקא בזמן הזה מדעתנו. ואף כי ישנם החולקים על דבריו מכל מקום נראה שבמילי דאורייתא יש להחמיר, ובמיוחד היכא שאפשר למצוא פיתרון מרווח לכל הדיעות.
הגבלה נוספת ישנה במקרה שנשבע 'על דעת חברו' המשביעו - אזי אי-אפשר למצוא פתח להתרה אלא מדעת חברו (ובמקרה דידן אין הדבר מציאותי 1 ). אולם, מלבד שלא מדובר כאן שהשביעו להדיא על דעתו, אף אם היה מדובר במשביע להדיא על דעת חבירו כתב הריב"ש בתשובה, שדין זה נאמר רק במקום שהמשביע עשה טובה אחרת עבור הנשבע כגון שנתן לו מתנה וכיוצא בזה, אולם אם השביעו סתם בלא שעשה לו טובה כל-שהיא, אפילו השביעו על דעתו אין צריך בהסכמתו על-מנת להתיר הנדר. ובנידון שלנו לא עשה עמו טובה כל שהיא.
העולה מכל האמור, שעל הנשבע לילך אצל חכם שיתיר את שבועתו באמצעות פתח, או אז יוכל לספר לנגזל על רכושו האבוד.
יש לציין שבמקום שידוע לשמעון ש'לוי' בעל הממון היה חייב כסף לראובן ולא שילמו ובעקבות כך נאלץ ראובן ליטול את כספו ממנו – בכהאי גוונא אין מצווה על שמעון להשיב את אבדת לוי ולספר לו על מקום ממונו.
ב.
^ 1.הערת הגר"א נבנצאל: "אולי מספיק להודיעו שהוא מתכונן להתיר השבועה" (ואין צריך להסכמתו).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
