ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
מדוע אנו מתחפשים? איזה תחפושת כדאי לבחור? בנושא פורימי זה תעסוק ה"במה" השבוע.
קאובוי ביום כיפור?
הרב יצחק הלוי שליט"א, רב היישוב קרני שומרון
"מצרף - לכסף, וכור - לזהב, ואיש לפי מהללו" (משלי ז"ך, כ"א). שלמה המלך מוסר לנו קוד לזיהוי. הוא מעניק לנו כאן "טיפים" לחכמת הפרצוף, דהיינו לזהות נטיות ואופי של בני אדם. את איכותו של הכסף מזהים במכשיר הנקרא: מצרף, את ערך הזהב בודקים בכלי שנקרא: כור. ובני אדם: "ואיש - לפי מהללו". את מי הוא מעריץ, את מי הוא מחקה, למי הוא שואף להתדמות. כך ניתן לזהות היכן נמצא אותו אדם, מי מהווה לגביו מודל לחיקוי, להערכה.
סיפר לי פעם ידיד, שהשתתף בשיעור דף היומי בעיון ובשיעור נכח נער צעיר. שאל אותו ידידי: האם המסכת הנלמדת כאן, היא זו שהוא לומד בישיבה? הנער השיב בשלילה. כלומר, הוא לומד מסכת נוספת. ולכשנשאל על-ידי ידידי: מה הוא רוצה להיות, "לכשיהיה גדול"? הגיב בטבעיות גמורה: גדול בתורה! - כמו המגיד שיעור? הוא נשאל, והשיב: יותר!
במשך כל ימות השנה אנחנו "מחופשים". אין זה הפרצוף האמתי שלנו. בפורים, ישנה הזדמנות להוריד את המיסוך מעל המסכה. כאן אנחנו נותנים חופש למאוויים, לרצונות של כל ימות השנה. לעניות דעתי, האדם מתחפש, בדרך כלל, לדמות או לדבר שהוא שואף להתדמות אליו כל השנה. וכאן ניתנה לו ההזדמנות להוציא אל הפועל שאיפה זו. התחפושת של פורים היא פרצופו האמיתי. ומסתבר, כי בכל ימות השנה הוא מצליח בעזרת מיסוך להסוות אותה מסיכה.
בספר "נתיבות שלום" לאדמו"ר מסלונים בשיחתו לפורים (עמ' ע"ט) מביא בשם הרה"ק מרוז'ין זי"ע משל לבן מלך, שמחמת מעשיו הרעים גרשו אביו מעל פניו. והלך ונתחבר עם אנשים גסים, עובדי אדמה. עד שברבות הימים נהיה כאחד מהם. לימים, שלח המלך אחד משרי המלוכה לבקר את בנו, לדעת על הנעשה עמו, ומה הוא מבקש מאת המלך. וכשבא השר וראה לאיזה שפל המדרגה הדרדר הבן, נצבט לו הלב. ולכשנפרד מן הבן, חקר אותו, מה אפשר לבקש מאביו המלך בעבורו. וזה בקש אם אביו יכול לגמול עמו חסד ולשלוח לו זוג מגפיים בתמורה למגפיים שהוא נועל עכשיו, שכבר נתבלו ונקרעו...
יש לך הזדמנות פז לבקש לחזור הביתה, ואתה מבקש מגפיים?! בפורים נפתח לנו "חלון הזדמנויות" כביום הכיפורים. אלא שהפעם זה נובע מתוך שמחה. ואתה הולך ומתחפש לקאובוי?!
הגמרא בסוף מסכת סוכה אומרת כי ילד אומר בחוץ - מה שהוא שומע בבית. לכן, חשובה המעורבות שלנו כהורים, לנווט את ילדינו, לתת להם כיוון בחיים, אל מה לשאוף אל מי להתדמות. לסייע בידיהם בחיפוש התחפושת. לעזור להם להרים את המסך ולהוריד את המסכה.
לא לעבור את הגבול
הרב יעקב שמעון שליט"א - ראש מוסדות 'נחלת צבי'
על המנהג להתחפש בפורים נשאלות שאלות רבות. גדולי ישראל התייחסו לשאלה הנ"ל ונביא מספר תשובות: בשולחן ערוך (סימן תרצ"ו) מביא הרמ"א: "מה שנהגו ללבוש פרצופים בפורים וגבר לובש שמלת אישה ואישה כלי גבר אין איסור בדבר מאחר שאין מכוונין אלא לשמחה בעלמא. וכן בלבישת כלאיים דרבנן. ויש אומרים דאסור אבל המנהג כסברא הראשונה. וכן בני אדם החוטפים זה מזה דרך שמחה אין בזה משום לא תגזול ונהגו כך ובלבד שלא יעשו דבר שלא כהוגן על פי טובי העיר" (תשובת מהר"י מינץ, סימן יז).
ברמב"ם ובשולחן ערוך לא נמצאו הלכות בנושאים אלו. האבודרהם מביא את המנהג לכתוב המן על שתי אבנים, וכששומעים בקריאת המגילה את השם המן מכים זו בזו ומוחקין שם המן. ואין לבטל שום מנהג או ללעוג עליו כי לא לחינם הוקבעו (בית יוסף). ובמשנה ברורה כותב שהמהר"י לא היה חושש להכות את המן. והגאון יעב"ץ כותב על אביו החכם צבי שהיה מכה ורוקע ברגלו וטופח בסנדלו כשהגיע לזכירת המן.
בספר טעמי המנהגים מובא שמה שחייבו חכמים להשתכר בפורים שכל הנסים שנעשו לישראל בימי אחשוורוש היו על ידי משתה (אבודרהם), והבני יששכר מביא כי המנהג להשתנות במלבושים שונים בזמן הסעודה ושמחת פורים לא דבר ריק הוא. שהוא לזכר מה שאמרו רז"ל: "הם לא עשו אלא לפנים (מה שהשתחוו בזמן נבוכדנצר) אף הקב"ה לא עשה עמהם אלא לפנים". על כן משתנים בזמן השמחה במלבושים שונים ולא ניכר הפנים של מי הוא.
אך הבית חדש (יו"ד קפ"ב) ציטט את ספר היראים שכתב שאפילו באופן ארעי ודרך שחוק, אסור לאיש ללבוש בגדי אישה וכן להיפך, לא במשתאות של חתן וכלה וק"ו בפורים. ומסיים הבית חדש: כל ירא שמים יזהיר לאנשי ביתו ולנשמעים בקולו שלא יעברו על איסור לאו. לא בפורים ולא בשמחת חתן וכלה. וכן בט"ז ובמשנה ברורה ובשל"ה הקדוש. ערוך השולחן סי"ב מסביר: "ומה שנהגו בימים קדמונים על פי הרמ"א... אין אנו היום במדרגה זו". אבל מכל מקום מי שסומך על הרמ"א להתיר אין מזניחין אותו.
לפי הרב עובדיה יוסף אין כל איסור במסכות, אבל אסור באיסור מוחלט לאיש ללבוש שמלת אישה ולהפך. בכללם גם ילדים. בימינו אנו אין ללעוג לשום מנהג כי מנהג ישראל דין הוא. אך יש להיזהר למרות שמחת פורים לא לעבור את גבולות האיסור של בגדים לא צנועים ולעשות מהטפל עיקר. ובוודאי שאין מצווה להוציא הון עתק על תחפושות ומסיכות, ורצוי להרבות במשלוח מנות ומתנות לאביונים ובאהבת איש לרעהו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
