ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
הסעיף הראשון במשנה - פרה אדומה ושעיר המשתלח.
חלק א - פרה אדומה שנשרפה חוץ מגיתה - לא חייב על עבודת חוץ.
א. A. אם יש "חוץ", יש מיקום, מהו אותו מיקום (שחוצה לו פסולה , אך לא עובר על עבודת חוץ )
1. ר"ל - במקום הבדוק מטומאה (מחלוקת מפרשים אם סובר שממש נפסלת אם לא היתה שם, כרגע נניח שכן).
2. רי"ח - בתוך חומת ירושלים.
B. למה רי"ח לא ענה שהכוונה לשלא כנגד פתח ההיכל?
(הרי בנשרפה שלא כנגד הפתח - רי"ח פוסל (היקש בין ההזאה לשריפה) ור' אושעיא מכשיר (על פירשה ישרוף - יכול לשרוף בכל מקום שפרשה נשמתה)).
תשובה - כי זה חידוש גדול יותר (שאפילו שהתקרבה - פסולה (אך עדיין לא חייב על "עבודת חוץ").
(א אמצע)
ב. האם ארץ ישראל בדוקה ממתים - מחלוקת רי"ח ור"ל
A. המחלוקת
ר"ל - אינה בדוקה - ירד מבול גם בא"י,
רי"ח - בדוקה - לא ירד מבול בא"י
(גם לר"ל מדובר בחומרא בפרה אדומה, שכן לא חוששים לקבר התהום מלפני מתן תורה, וכן בתחומים אחרים לא חששו לזה).
B. דרישת הפסוק - ר"נ בי"צ -
יחזקאל כב - כג וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר. כד בֶּן-אָדָם אֱמָר-לָהּ אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא לֹא גֻשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם.
ר"ל - הסוף בתמיהה - את ארץ לא מטוהרה (שהרי - האם עלייך לא ירד הגשם? ירד!).
רי"ח - ההתחלה בתמיהה - את ארץ לא מטוהרה? את מטוהרה! שהרי עלליך לא ירדו הגשמים.
(א שליש תחתון)
B. קושיות:
1. קושיא לרי"ח -
למה דאגו שהילדים ששואבים את מי החטאת יגדלו הל חצר מעל חלל? מכאן שיש חשש .
תשובה - זאת חומרא מיוחדת (אך במיקום השריפה - לא החמירו לפוסלה).
2. קושיא -
ברייתא - פעם מצאו עצמות במקדש, ורצו לגזור מחשש טומאה בכל ירושלים, ואמר ר' יהושע שלא יגזרו -
"לא בושה היא לנו שנגזור טומאה על עיר אבותינו?!
איה מתי מבול? איה מתי נבוכדנצר?" - כיוון שהם אינם כנראה שהעצם היה ארוע חד פעמי.
(ברור שהעצמות מנבוכדנצר פונו, המחלוקת לגבי המבול) -
a. ראיה לרי"ח - אין חשש (המבול לא היה בא"י, ועצמות נבוכדנצר פונו).
תשובה - היו עצמות גם של המבול, אך פונו , אך רק מירושלים, ולא מהר הזיתים .
b. ראיה לר"ל - כמו שהיו עצמות של נבוכדנצר, היו גם של המבול, ושניהם פונו מירושלים.
תשובה - הא כדאיתא והא כדאיתה.
(ב 5+)
3. קושיא -
במבול - "מכל אשר בחרבה מתו".
a. ראיה לר"ל - מתו בכל מקום , גם בארץ ישראל.
תשובה - מתו מהחום (רב חסדא - נענשו ברותחין).
b. ראיה לרי"ח - מתו בחרבה (מקום יבש - א"י).
תשובה - מקום שהיה חרבה (ונקרא חרבה - ללמד שדגים שבים לא מתו).
(ב שליש)
4. קושיא לר"ל - איך הראם שרד?
1. ר' ינאי - הכניסו גורים.
דחייה - גם הגורים עצומים כמו הר תבור.
2. רי"ח (לטובת ר"ל) - היה ליד התיבה והכניס חוטמו, וקשרו קרניו שלא יתנתק.
(ונעשה נס שליד התיבה לא היה רותח, שהרי אם היה רותח גם הזפת היה נמס וגם עוג היה נשרף).
C. שאלה על ר"ל - הרי העצמות נאספו לבבל?
תשובה - ודאי חלק נדבקו בטיט ונשארו בא"י.
[נקראת מצולה - שנצטללו שם, נקראת שנער - שננערו לשם.
ואכן אמר ר' אמי שמי שאוכל מעפר בבל כאילו אוכל בשר אבותיו/שקצים ורמשים.
(ואגב - שנער - מנערת עשיריה, שהעשירות לא נשארת מעבר ל3 חדשים)].
חלק ב - שעיר המשתלח
הקריב השעיר בחוץ - פטור.
המקור - "ואל פתח אוהל מועד לא הביאו להקריב קרבן לה'".
במשנתנו - שאינו ראוי לבוא לאוהל מועד. - אחרי ההגרלה והוידוי.
בברייתא - ראוי לבוא, אך לא ראוי לה' (כקרבן). - לפני ההגרלה/וידוי.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
