ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
חלק א - קרבנות ועבודות בהם אין חיוב על עבודה בחוץ.
א. פטור על קרבנות שלא קרבים בפנים - לא ראויים ל"פתח אוהל מועד".
שריפת פרה אדומה והקרבת שעיר המשתלח.
ב. קרבנות פסולים (שפסולים גם בדיעבד) - (ראויים לפתח, אך) לא ראויים להיקרב
רובע ונרבע, מוקצה לע"ז ונעבד,
מחיר כלב ואתנן,
כלאיים, טריפה ויוצא דופן.
בעלי מום.
תורים קטנים או בני יונה גדולים.
מחוסר זמן בבהמה,
ג. מצבים שונים שלא מאפשרים הקרבה
אותו ואת בנו
מחוסר זמן (ההמה קטן מ-8, או שזמן הקרבן לא הגיע (זבה לפני היום ה-8).
(בזבה וכד' - רק בחטאת ואשם פטורים, אך עולה ושלמים - ראויים לנדבה, לכן חייבים).
ד. דעת ר"ש
באם ראוי לבוא לאחר זמן - אין כרת אך יש לאו (בגמרא - איזה לאו) -
מום עובר, תור קטן, אותו ואת בנו, מחובר זמן.
ה. סוגי וחלקי קרבנות שלא קרבים
מקריב בשר שמיועד לאכילה :
לישראל - שלמים,
לכהנים - בחטאת, אשם, שלמי ציבור בשבועות, מותר מנחת העומר, שתי הלחם של שבועות, לחם הפנים, שיירי מנחות (אחרי הקמיצה).
ו. פעולות שאינן מעבודות הקרבן
A. (בגמרא קטו: - עבודות שאינן גמר, אלא רק שלב בעבודה).
במנחה -
יוצק שמן על מנחה,
פותת את המנחה (מפורר אחרי האפיה),
בולל שמן בסולת (או בפתיתים).
מגיש מנחה (קרן דרומית מערבית)
! - קומץ את המנחה (אפילו שזה עבודה, ראה להלן ז)
בקרבן -
מולח,
מניף (כמו חזה ושוק של שלמים)
! - מקבל דם - (אפילו שזה עבודה, ראה להלן ז).
שאר עבודות במשכן
מסדר את לחם הפנים על השולחן,
מטיב את הנרות (מפתילות ודשן)
B. על פעולות אלו גם לא חייבים משום -
זרות (אמנם אסור, אך פטור (ועבדתם - עבודת תם - עבודה שמסיימת)),
טומאה (נלמד מזרות)
מחוסר בגדים - נחשבים כזר,
לא רחוץ - גזירה שווה למחוסר בגדים.
(ב אמצע)
חלק ב –
תיאור הסטורי של היתר ואיסור הבמות , מה הדין בכל שלב, וההבדל בין במת ציבור, יחיד והמשכן.
להשלים
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.













