ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
א. אימורי קדשים קלים (קק"ל) שיצאו לפני זריקה
לאחר זריקה - קדשי קדשים,
לפני זריקה - מצב ביניים - אין מעילה אך (רבינא-) יש פסול יוצא .
נסיונות לתלות במקורות שונים:
A. מקור ממשנתנו : משנתנו - מעשר>עופות - שיש בו דם ואימורים שהם ק"ק. והרי גם לעוף יש דם? אלא שבא ללמד שהאימורים כמו הדם (והדם - מדובר לפני זריקה, ונפסל ביוצא).
B. ניסיון סיוע מאמוראים:
בשר קק"ל שיצא - אחרי זריקה - מותר, לפני זריקה - רי"ח - כשר (סופו לצאת), ר"ל - פסול (עוד לא הותר).
הראיה - מכך שנחלקו על הבשר, משמע שבאימורים לפי כולם פסול .
דחייה - ייתכן שגם באימורים רי"ח מכשיר , אך נחלקו בבשר לחדש שאפילו בבשר ר"ל פוסל.
C. לימא כתנאי:
משנה (מעילה ו,ב) - אימורי קק"ל שיצאו לפני הזריקה - ר"א - אין מעילה, פיגול, נותר וטמא. ר"ע - יש מעילה.
יש שתי אפשרויות במה נחלקו:
1. כשהאימורים כבר חזרו פנימה, והמחלוקת אם נפסלו ביוצא - ר"א - נפסלו, ר"ע - לא נפסלו.
2. (רב פפא) כשהאימורים עדיין בחוץ ואז נזרק הדם, האם ניתן לזרוק כשהם בחוץ. אך אם חזרו ונזרק - לפי כולם לא נפסלו .
(ואמנם רב פפא עצמו במנחות אמר כאפשרות הראשונ לגבי 2 הלחם שיצאו לפני זריקת הדם, אך שם מקל כי שתי הלחם והדם הם נפרדים).
חזרה לדיני הקדימות
ב. A. קושיות על הסברות במשנה - ראינו אתמול.
B. שאלות על מצבים נוספים -
ראינו שמנחת חוטא > מנחת נדבה, כי היא מכפרת, אפילו שבמנחת נדבה יש שמן ולבונה.
אך האם מנחת סוטה > מנחת נדבה? (היא לא מכפרת, אך כן קשורה לחטא - באה לברר עוון).
ראיות:
1. ת"ש ממשנתנו - מנחת סוטה לא קודמת : מכך שהמשנה דיברה על מנחת חוטא, ולא חידשה גם למנחת סוטה.
דחייה - אולי המשנה התכוונה גם למנחת סוטה (מפני שבאה על חטא - לברר חטא).
2. ת"ש מברייתא - "זו (מנחת חיטין) קודמת לזו (מנחת שעורין)". לכאורה הכוונה מנחת נדבה>מנחת סוטה.
דחייה - הכוונה מנחת חוטא>מנחת סוטה.
[קושיא על הדחייה - הרי ממילא מנחת חוטא קודמת כי מכפרת, למה צריך את סיבת החיטין-שעורין? תשובה - גם לאפשרות הראשונה (נדבה>סוטה יש סיבה נוספת שבנדבה יש שמן ולבונה, אלא הברייתא הזכירה סיבה אחת משתיים).
ג. חטאת העוף>עולת העוף
A. מנא הני מילי?
(תורת שלמה - מניין שאפילו כשבאים יחד בקרבן עולה ויוד החטאת קודמת)
ת"ר - (נראה מה המקור, ונלמד דין נוסף שבו נתמקד )
כתוב בקרבן עולה ויורד (ויקרא ה) -
" ח וְהֵבִיא אֹתָם (-שתי העופות) אֶל-הַכֹּהֵן וְהִקְרִיב אֶת-אֲשֶׁר לַחַטָּאת רִאשׁוֹנָה וּמָלַק אֶת-רֹאשׁוֹ מִמּוּל עָרְפּוֹ וְלֹא יַבְדִּיל. י וְאֶת-הַשֵּׁנִי יַעֲשֶׂה עֹלָה כַּמִּשְׁפָּט וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר-חָטָא וְנִסְלַח לוֹ".
לימודים:
שדם חטאת > דם עולה בבהמות - ראינו אתמול.
" ואת השני יעשה עולה " - שחטאת העוף קודמת לעולת העוף.
" לחטאת ראשונה " - בניין אב לכל שאר המקרים - שאפילו חטאת העוף>עולת בהמה (למשל בקרבן יולדת עשירה).
B. ביאור החידוש - חטאת עוף > עולת בהמה
a. שואל תוס' - הרי אפילו מעשר>חטאת עוף! כש"כ שעולת בהמה>חטאת עוף.
תוס' - זאת גזה"כ .
רש"י - אין סתירה - כשבאים ביחד על אותו ארוע (לידה) - חטאת קודמת (אפילו עוף), כשבאים לחוד - זבח>עוף.
C. קושיות על החידוש:
1. ת"ש מברייתא - ר"א - ביולדת עולת העוף>חטאת העוף
(הוא משווה זאת עם עולה ויורד, שם חטאת העוף>עולת העוף, והוא מביא 3 סיבות להבדל:1. ביולדת החטאת תחליף לבהמה , והרי בהמה>עוף. 2. ביולדת החטאת פחות רצינית - כי אין חטא. 3. ביולדת העולה יותר רצינית - בעולה ויורד גם העולה היא במקום חטאת, וביולדת העולה עולה).
תשובת רבא (תוס') - הכוונה רק שמקדישים את העולה קודם, אך החטאת קודמת גם ביולדת.
2. ת"ש מברייתא - הברייתא המייחסת חשיבות למין הקרבן - פרים>אילים>כבשים>שיעירם.
מן הסתם הכוונה לחגים, ויוצא שפר עולה>שעיר חטאת (המין>סוג הקרבן).
דחייה - 1. מדובר שכולם עולות . 2. (ע"פ המשך הגמרא) גזה"כ מ"כמשפטם" שצריך בסדר שבו זה כתוב ( במדבר כט,לג לגבי סוכות - וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּהֶם לַפָּרִים לָאֵילִם וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם כְּמִשְׁפָּטָם ").
3. ת"ש מברייתא - פר כן משיח>פר העלם דבר>פר ע"ז (עולה)>שעיר ע"ז (חטאת).
(ואמנם ברישא החטאת קודמת, אך שם זה באותו מין אז זה ברור).
תשובה - בפר ושעיר של ע"ש יש לימוד שיהיה לפי הסדר שכתוב - ( במדבר טו,כד ) "וְהָיָה, אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה, וְעָשׂוּ כָל-הָעֵדָה פַּר בֶּן-בָּקָר אֶחָד לְעֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה, וּמִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ כַּמִּשְׁפָּט ; וּשְׂעִיר-עִזִּים אֶחָד, לְחַטָּת ". 1. במערבא - "ושעיר עיזים אחד לחטת ". 2. רבינא - " כמשפט ".
D. סתירה בין כללים - מה יקרה מעשר>חטאת עוף>עולת בהמה>מעשר...?
הרי יש פה מעגל בלתי אפשרי...
בבבל - מעשר >חטאת העוף>עולת בהמה (כי העולה לא יכולה להתחיל מגזה"כ).
בישראל - חטאת העוף>עולת בהמה >מעשר (כביכול קדושת העולה נכנסה לחטאת העוף והפכה אותו ל"זבח", וממילא חטאת >עשר).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
