ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- קדיש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הקדיש
על כוחה של תפילה זו מעידים דברי הגמרא 4 : "שכל העונה אמן יהא שמיה רבא בכל כוחו, קורעים לו גזר דינו אפילו של שבעים שנה". שבעים שנה הם חייו הפרטיים של האדם. ובמעשה אחד של קידוש השם יש כח לשנות את כל מהלך חייו של האדם מרעה לטובה. במסכת ברכות 5 מובא שכאשר ישראל נכנסים לבתי כנסיות ובתי מדרשות ועונים "אמן יהא שמיה רבא מברך" הקב"ה מנענע, כביכול, את ראשו ונזכר בתקומת ישראל ובבנין בית המקדש לעומת קושי הגלות וחורבן המקדש. מכאן גודל רגע זה של אמירת קדיש, שהוא תפילה הבוקעת שחקים ומחברת שמים וארץ.
מהי הדרך בה נוכל לגלות את יחסנו הראוי למה שנזכר בעת אמירת הקדיש, שהוא קידוש ה'?
כתב הרמ"א 6 שמן הראוי לעמוד כשעונים קדיש וכל דבר שבקדושה. ומי שבא לבית הכנסת ושמע ציבור עונים על הקדיש, יש לו לענות עמהם אף על פי שלא שמע את השליח ציבור. מרן השו"ע 7 כותב שיש לרוץ כדי לשמוע קדיש ולענות. והמשנה ברורה 8 כותב שיש חולקים בדין העמידה בקדיש וסוברים שאין צורך לעמוד בזמן אמירת הקדיש, אלא אם כן היה עומד שאז אסור לו לשבת, שנראה כמזלזל בקדיש. וכותב עוד שיש לחוש לדברי המחמירים וללמוד קל וחומר מעגלון מלך מואב, שכאשר אמר לו אהוד בן גרא שחפץ לומר לו דבר אלוהים, עמד על רגליו. ועוד הוסיף, שהאר"י נהג לעמוד בקדישים שאחרי תפילת העמידה, שאז הוא עדיין בעמידה ולכן המשיך באותם קדישים לעמוד לכבוד הקדושה שבהם.
על פי זה נהגו בני תורה מעדות אשכנזים להשתדל ולעמוד באמירת הקדישים ותבוא עליהם ברכה. והספרדים גם המדקדקים במעשיהם, לא נהגו לעמוד בקדישים, אלא שאם היו עומדים לא יושבים, כמו שנראה מדברי האר"י.
מעניין שכשם שיש ענין לעמוד לכבוד הקדיש, יש עניין הלכתי לעמוד בהזכרת ירושלים. בליל שבת לפני תפילת העמידה ישנו נוסח בקשה מיוחד: "ופרוש עלינו ועל ירושלים עירך סוכת רחמים ושלום". כתב ה"בן איש חי" 9 בשם האר"י שיש לעמוד בבקשה זו כי במילים אלו מקבלים את הנשמה היתירה שבאה לאדם בשבת. ובכן, המבקש רחמים על ירושלים זוכה לנשמה חדשה, כשם שהאומר "יהא שמיה רבא" בכל כוחו קורעים לו גזר דינו ומחדשים לו שנים טובות.
ההתאמצות להחזיק בקדושה בונה את האדם, נותנת ערך חדש לחייו, ומתוך כך חייו מתחדשים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
