ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- הלכות פורים
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עיונים בעניני חנוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב יהושע בן אסתר
ביישוב קושיות אלה העלה בספר מנחת עני, ומובא גם בשם הגר"ח, להא דמצינו בברכות כט, א לגבי תפילת הביננו דנשללה במוצש"ק ובחורף, משום שאין בה מקום להבדלה ולשאלת טו"מ. הגמרא מקשה מדוע אי אפשר לכלול הבדלה בתחילת הביננו, ובאופן זה אין חשש שייטרד, ונשארת בקושיא. רבנו יונה מיישב קושי זה. הכלל הוא שרק ברכות שלמות מקומן בהביננו אבל לא הזכרות.
לאור כללו זה של רבנו יונה מיושב שפיר הא דלא כללו הזכרת חנוכה ופורים בברכת מעין ג' שהרי מתכונתה כהביננו אך אם כן קשה מדוע הזכרת שבת ומועד נכללת בברכת העין ג'. ועדיין קשה כנ"ל למה בברכת המזון הזכרת שבת באה לפני ובנה ירושלים ואילו בברכה מעין ג' לאחריה. בישוב קושי זה העלו האחרונים דשתי קושיות אלה אחת מתורצת בחברתה. דכד נדייק נמצא אמנם הזכרת שבת ומועד מופיעה כברכה מיוחדת כמבואר באו"ח סי' קפח סעיף ו: טעה ולא הזכיר של שבת אומר ברוך אתה ה' וכו' שנתן שבתות ומנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית ברוך אתה ה' מקדש השבת. וה"ה ליו"ט ולר"ח, ע"ש.
ואכתי היא גופא קשיא, למה תקנו ברכה מיוחדת למי ששכח הזכרת שבת, להא דחידש הראבי"ה (וכן נפסק בשו"ע) דאם שכח יעלה ויבוא או טו"מ או כל דבר שמחזירים אותו ונזכר לפני שהתחיל את הברכה שלאחריה ישלים שם ולא יחזור. וה"נ בנדון דידן, למה לא ישלים את הזכרת שבת ומועד גופא. מוכח מכאן דמעיקר הדבר ראויה הזכרת שבת ומועד לברכה מיוחדת אלא דכללו אותה בברכת ובנה ירושלים, ולכן אם שכח רצה והחליצנו או יעלה ויבוא מזכיר שבת ומועד מעיקר הדין ולא כהשלמה. ומיושב שפיר גם הא דקבעוה לאחר ובנה ירושלים מכיון דמעיקרה מקומה לפני הטוב והמטיב.
כד נדייק נמצא שאין לבוא מקרה זה מדין השלמה, דהא חידושו של הראבי"ה דאם שכח תוספת המחייבת חזרה על הברכה דיכול להשלימה לפני שהתחיל את הברכה הבאה, נובע מתוך כך דחסרונה פוגם את הברכה וטרם נשלמה, ובכך חידושו של הראבי"ה שאם ישלים יתקן את הפגם. להאמור, במקרה דנן הכללת רצה ויעלה ויבוא אינה כתוספת, אלא מכיון דקיימת זהות מסויימת בין שתי הברכות ברכת ירושלים וברכת השבת והחג לכן כללו אותן ביחד. נמצא דאם לא הזכיר שבת או מועד לא נוצר כלל פגם בברכת ובנה ירושלים, ועל כן אין מקום להשלמה אלא מזכיר שבת ומועד מעיקר הדין אומרה בשם ומלכות.
נחלקו הפוסקים אם בכל הברכות דמעין ג' - בין בברכת על המחיה ובין בברכות על היין ועל הפירות - מזכירין מעין המאורע, או רק בברכת על המחיה. מלשון הרמב"ם פ"ג מהל' ברכות הל' יג דייקו דרק בברכה דעל המחיה מזכירים ואילו לשיטת הטור או"ח סי' ר"ח מזכירין בכל הברכות.
להאמור אפשר להסביר נקודת מחלוקתם. סברת הרמב"ם היא דרק בברכת על המחיה, דאם קבעו סעודה על פת הבאה בכסנין חייבים בברכת המזון ולהזכיר את המאורע בברכה, לכן קבעו להזכיר מעין המאורע גם בברכה מעין ג'. אבל בברכה מעין ג' על היין ועל הפירות, גם אם קבעו אין מברכים ברכת המזון, לכן לא קבעוהו במעין ג'. אך שיטת הטור היא דלא פלוג. בכך מוסברת גם מחלוקת הפוסקים אם חייבין להזכיר ר"ח בברכה דמעין ג', שהרי לגבי ר"ח נחלקו הפוסקים אם שכח לומר יעלה ויבוא לפני ובנה ירושלים, ושלוש דעות בדבר: האחת, לא תקנו ברכה מיוחדת. השניה, דתקנוו. והשלישית, מברך ואינו חותם בשם ומלכות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.











