ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- קדיש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הקדיש
נאמר בפוסקים שיש לומר לפחות שבעה קדישים ביום, על פי הפסוק 1 : "שבע ביום היללתיך". מתוכם, ארבעה קדישים בתפילת שחרית, שנים בתפילת מנחה, ואחד בתפילת ערבית.
ארבעת הקדישים בתפילת שחרית בנויים ומסודרים מסביב לתפילת שמונה עשרה, תפילת העמידה, שנים לפניה ושנים לאחריה. הקדיש ראשון אחרי סיום אמירת הקורבנות ולפני אמירת פרקי התהילים בזמירות, והקדיש שני בסיום הזמירות לאחר הברכה המסכמת- "ישתבח", ולפני ברכות קריאת שמע. הקדיש השלישי אחרי תפילת שמונה עשרה לפני אמירת "אשרי" ו"בא לציון", וקדיש רביעי אחרי ו"בא לציון" לפני סיום התפילה. יש שנהגו לומר קדיש נוסף אחרי שיר של יום, ועוד קדיש לפני "עלינו לשבח" או אחריו.
חלוקת התפילה על ידי הקדיש
כשם שהתפילה בנויה מעלות מעלות, היכל לפנים מהיכל, כך מלוות מילות הקדיש את חלקי התפילה למדרגותיהם. אין הקדישים חוזרים על עצמם כפי הנראה לעין, אלא תוכן כל קדיש שייך לפרק התפילה המיוחד. לכן, כל קדיש, אף על פי שמלותיו זהות לשל חבירו, ענינו שונה ממנו והוא עוסק בעולם אחר.
בדומה נוכל לראות את הדמיון החיצוני בין הילד הקטן לבין החכם הגדול מנהיג העדה. שניהם דומים בגופם ברמ"ח איברים ושס"ה גידים, ואף על פי כן שונים התפקידים המתבצעים על ידי איברי החכם מאותם תפקידים או מעשים הנעשים על ידי איברי הילד.
כל קדיש שייך להתרוממותה של אותה בחינה שהוא מלווה אותה. והרי התפילה כוללת פרקים שונים, חטיבות אחדות, שכולן יחד בונות את התפילה, המסודרת ופועלת דוקא על ידי הסדר.
מעלות מקומות התפילה
להבנת סדרה של התפילה נעזר בהתבוננות על הלכה אחרת מהלכות תפילה העוסקת בכיוון הגוף בזמן התפילה. נאמר במסכת בברכות 2 : "עומד בחוץ לארץ יכוון את לבו כנגד ארץ ישראל. היה עומד בארץ ישראל יכוון את לבו כנגד ירושלים. היה עומד בירושלים יכוון לבו כנגד בית המקדש. היה עמוד בבית המקדש יכוון את לבו כנגד בית קודשי הקודשים". אדם הנמצא בחוץ לארץ, ואפילו בארץ ישראל, אינו יכול להתכוון ישירות אל קודש הקודשים- התכליתי. כדי להגיע אליו יש לעלות מדרגה אחר מדרגה.
ראשית צריך להיות האדם מכיר את ערך העולם וחשיבותו המעשית בהיותו בסיס לקיום האנושי הנראה לעין. משם צריך להתבונן ולראות שבמרכז החברה האנושית עומד עם ה' המיוחד, המשפיע כלב על האנושות כולה ונותן ערך לחיים ולתרבות בזכות ועל ידי אמונתו העזה בה' אלוהי השמים והארץ. מתוך הכרה זו, המתגלית במעשה על ידי כיוון הגוף לארץ ישראל, יש להתבונן במרכז הלאומי, הדתי, הרוחני של עם ישראל העומד מעבר לראיה המעשית, הפוליטית של העם וקבוצותיו השונות- ירושלים עיר המקדש ועיר המלכות, שלא נתחלקה לשבטים.
כאשר זוכים לעלות לירושלים צריכים לשאוף לתחנה הבאה העולה אל בית האלוהים, אותו בית המיועד לריכוז כל כוחות הנפש והעבודה פנימה אל צורנו צור חיינו אשר קידשנו בקדושתו ובחר בנו לעבוד את עבודתו. מבית המקדש אנו מתבוננים ומתכוונים אל קודש הקודשים, נקודת הקדושה של שיא השיאים בנשמתינו שאיננו זקוק לעבודה, אלא מתקדש ומתעלה בעצם הוויתו וחיבורו אל המקור ממנו חוצב. קודש הקודשים הוא המקום במקדש שבו אין עבודה ואין מעשים, ורק הכהן הגדול, בחיר האומה, ביום הגדול והקדוש, זוכה להיכנס שם בגופו כשיחד איתו נכנסות כל נשמותינו הפרטיות באחדות אחת. מנקודת הפגישה הזאת של עצם הנשמה הנלווית אל הכהן הגדול ביום הכיפורים, מושפעת הברכה וההצלחה לכלל האומה בגדלות השפעתה העולמית, ולפרטי החיים של כל משפחה יהודית באצילותה המיוחדת, ועד להופעת סדרי החיים היומיומיים של החזקת המעמד בעולם הזה, והכוונה לסדרי הפרנסה. שלושת אלו היו הנושאים שעליהם היה מתפלל כהן גדול ביום הכיפורים: שלא יסור השלטון וריכוזו מבית דוד- תפארת מלכות ישראל, המשכת החיים לדורות ישראל ומשפחותיו- שלא תפיל אישה את פרי ביטנה, וחיי הפרנסה המתברכים על ידי נתינת הפירות בעצי השדה בברכת הגשם הבא משמים.
חטיבות התפילה מול מעלות הקודש
אם כן מצאנו עליית ישראל אל הקודש, ושל שליחם המקודש, הכהן הגדול, אל קודש הקודשים, תפילתו שם, וחזרת ברכת ה' המושפעת מציון מקור החיים, אל עם ישראל שבקודש ואל הפועלים שבשדות. מקבילה לעליה זו ותחנותיה בדרך אל הקודש, ומהקודש אל חיי המעשה, מסודרת גם תפילתנו, כשבשיאה קודש הקודשים, תפילת העמידה, ולפניה ואחריה המעלות והמורדות המקשרות את חיינו בקשר חיים בכל ההיקף העולה והיורד באותה מסילה.
אנו פותחים את התפילה בברכות השחר, המציינות את עצם החיים ופעולותיהם- ראיית העינים, זקיפת הגוף, תלבושת הבגדים וכדומה. באותו חלק של התפילה אנו עושים מעשים של קדושה, המקדשים את גופנו וחלקיו: נטילת ידיים- טהרת הגוף, התעטפות בטלית- הופעת הביגוד בצורתו הקדושה, והנחת העטרת האלוהית, התפילין, על זרועותינו הפועלות, ועל מוחנו החושב. מלווה למעשים אלה היא אמירת הקורבנות, המבררת כיצד ניתן לקחת את כוחות הגוף הנקיים מטומאה ולהעלותם אל מזבח ה' ועבודתו, כשם שמעלים את הגוף הבהמי הכשר אל המזבח. בסיום שלב זה אנו אוספים את נקודות הקודש שזכינו אליהן, ומייחדים אותם אל צורנו באמירת הקדיש.
מכאן קיבלנו כח ואנו יכולים להתבונן בעולם המעשה ולראות את הסדר הנפלא של ההשגחה האלוקית בכל מדרגות הטבע והחברה. זוהי החטיבה העוסקת בזמירות ההילולים של ה' בפי עבדו דוד מלך ישראל: "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו... עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אוכלם בעתו פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" 3 . צדק והשגחה הכוללים את כל כוחות היצור, האילמים והמבינים: "אש וברד שלג וקיטור רוח סערה עושה דברו... ההרים... עץ פרי וכל ארזים... מלכי ארץ וכל לאומים יהללו את שם ה'... הודו על ארץ ושמים" 4 . גם פרק זה מסתיים ומסוכם בחלקי הקודש הפנימיים, באמירת הקדיש לפני יוצר.
זהו הקדיש האחרון לפני תפילת העמידה, כיון שבין החטיבות הבאות, ברכות יוצר וקריאת שמע, העוסקות בהתעלות החיים המיוחדים לישראל האהובים אהבת עולם על ידי הבוחר בעמו, לבין הפגישה הבלתי אמצעית של לבנו העובד את ה', לא יכולה להיות הפסקה, אפילו לא של קדיש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
