ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
התורה מצווה: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". גם בדור שלנו, לו יצויר שלא היו עיכובים מצד השלטונות והגויים, או חולשות מבפנים, היינו יכולים לבנות גם בזמננו את בית המקדש, אלא שלמעשה זה לא ניתן.
למרות שאין אנו יכולים כיום לבנות את המקדש באופן מעשי, ודאי שיש חובה שנכין את עצמנו עד כמה שאפשר לזמן שיוכשר הדור ויהיה אפשר לבנות.
לכן - קודם כל צריך להקים כוללים אנשים שיעסקו בלימוד סדר קודשים בעיון, כפי שישנם כבר ישיבות שלומדים בהם קדשים בעיון, כמו שלומדים את שאר המסכתות. וכן צריך שאנשים יתעוררו לעלות להר הבית. לעניות דעתי ישנה חשיבות שאנשים היום יעלו להר הבית, מפני שאם יעלו זה יחייב את הממשלה להתחשב בכך, ולא יסגירו את השטח להלכה ולמעשה לידי המחבלים. אם תמשך המציאות שיהודים לא עולים בגלל שהם חוששים מכל מיני חששות, זה יקל על המדינאים לקנות שקט תעשייתי מדומה אם יסגירו את השטח.
דוד המלך רצה לבנות את בית המקדש, אך נאמר לו אתה איש מלחמות לכן אתה לא מתאים לזה, ולכן לכל הפחות הוא עשה את כל ההכנות: תוכניות, חומרי בניין וכספים, וכשהגיע הזמן שלמה המלך בנה. גם בזמננו חשוב לגאול את המקום, ולפחות להחזיר אותו לבעלות עם ישראל. יש שיטות שהיום אנחנו לא יכולים לבנות את בית המקדש כיון שאנחנו לא יודעים לדייק בדיוק היכן מקום המזבח, זו היא שיטתו של הרב קוק (משפט כהן צא-צב). יש החולקים וסוברים שאנחנו יכולים לסמוך על המידות, אבל באופן עקרוני בשביל לבנות את בית המקדש צריך שהדבר יהיה מסוכם על כל ישראל. אך לגאול את המקום, לכבד אותו ולעשות תוכניות, ודאי שאנחנו צריכים לעשות.
בית מקדש תופס מקום מרכזי בחיי עם ישראל, בכל יום אנחנו מתפללים על בניינו, בברכת המזון, בכל שמחת נישואין, תמיד אנחנו מזכירים "אם לא אעלה את ירושלים". בניין המקדש עומד כמרכז האומה, כדברי הכוזרי שבית המקדש הוא כמו ליבם של ישראל. לכן חשוב כל כך שנעשה מה שאנחנו יכולים, שהרי "כל דור שבית המקדש לא נבנה בימיו כאילו נחרב בימיו", כלומר אם אנחנו לא תרמנו את הלבנה להוסיף ולחזק נחשב הדבר כאילו ח"ו נחרב בית המקדש בימינו. לכן אנחנו צריכים להשתדל בכל מה שאנחנו יכולים לגאול את המקום, להחזיר אותו לבעלות עם ישראל, ואם נימְנע מאיתנו לבנות בגלל מניעה הלכתית, זה לא פוטר אותנו מלעשות את כל מה שאנחנו כן יכולים. ויהי רצון שעניין זה יחדור למודעות של כל בני עמנו, ונזכה לפעול בענין החשוב הזה. חזק ונתחזק בעד עמנו וערי אלוקנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
