ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
התורה מצווה: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". גם בדור שלנו, לו יצויר שלא היו עיכובים מצד השלטונות והגויים, או חולשות מבפנים, היינו יכולים לבנות גם בזמננו את בית המקדש, אלא שלמעשה זה לא ניתן.
למרות שאין אנו יכולים כיום לבנות את המקדש באופן מעשי, ודאי שיש חובה שנכין את עצמנו עד כמה שאפשר לזמן שיוכשר הדור ויהיה אפשר לבנות.
לכן - קודם כל צריך להקים כוללים אנשים שיעסקו בלימוד סדר קודשים בעיון, כפי שישנם כבר ישיבות שלומדים בהם קדשים בעיון, כמו שלומדים את שאר המסכתות. וכן צריך שאנשים יתעוררו לעלות להר הבית. לעניות דעתי ישנה חשיבות שאנשים היום יעלו להר הבית, מפני שאם יעלו זה יחייב את הממשלה להתחשב בכך, ולא יסגירו את השטח להלכה ולמעשה לידי המחבלים. אם תמשך המציאות שיהודים לא עולים בגלל שהם חוששים מכל מיני חששות, זה יקל על המדינאים לקנות שקט תעשייתי מדומה אם יסגירו את השטח.
דוד המלך רצה לבנות את בית המקדש, אך נאמר לו אתה איש מלחמות לכן אתה לא מתאים לזה, ולכן לכל הפחות הוא עשה את כל ההכנות: תוכניות, חומרי בניין וכספים, וכשהגיע הזמן שלמה המלך בנה. גם בזמננו חשוב לגאול את המקום, ולפחות להחזיר אותו לבעלות עם ישראל. יש שיטות שהיום אנחנו לא יכולים לבנות את בית המקדש כיון שאנחנו לא יודעים לדייק בדיוק היכן מקום המזבח, זו היא שיטתו של הרב קוק (משפט כהן צא-צב). יש החולקים וסוברים שאנחנו יכולים לסמוך על המידות, אבל באופן עקרוני בשביל לבנות את בית המקדש צריך שהדבר יהיה מסוכם על כל ישראל. אך לגאול את המקום, לכבד אותו ולעשות תוכניות, ודאי שאנחנו צריכים לעשות.
בית מקדש תופס מקום מרכזי בחיי עם ישראל, בכל יום אנחנו מתפללים על בניינו, בברכת המזון, בכל שמחת נישואין, תמיד אנחנו מזכירים "אם לא אעלה את ירושלים". בניין המקדש עומד כמרכז האומה, כדברי הכוזרי שבית המקדש הוא כמו ליבם של ישראל. לכן חשוב כל כך שנעשה מה שאנחנו יכולים, שהרי "כל דור שבית המקדש לא נבנה בימיו כאילו נחרב בימיו", כלומר אם אנחנו לא תרמנו את הלבנה להוסיף ולחזק נחשב הדבר כאילו ח"ו נחרב בית המקדש בימינו. לכן אנחנו צריכים להשתדל בכל מה שאנחנו יכולים לגאול את המקום, להחזיר אותו לבעלות עם ישראל, ואם נימְנע מאיתנו לבנות בגלל מניעה הלכתית, זה לא פוטר אותנו מלעשות את כל מה שאנחנו כן יכולים. ויהי רצון שעניין זה יחדור למודעות של כל בני עמנו, ונזכה לפעול בענין החשוב הזה. חזק ונתחזק בעד עמנו וערי אלוקנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
