ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- קדיש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הקדיש
בתחילת התפילה אנו פותחים באמירת הפסוק 4 : "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך". בכך אנו מודיעים שאנו מקיימים הלכה למעשה את תכלית יצירתנו, והיא (התפילה) נותנת צידוק לקיומנו. בזאת ניתן להבין את דברי חז"ל 5 ששלוש התפילות של היום- שחרית, מנחה וערבית, נתקנו על ידי אבותינו הגדולים אברהם, יצחק ויעקב.
בתחילת הופעתנו על פני האדמה על ידי אבותינו הראשונים זכינו לסדר את התפילות בינינו להשם יתברך, סדר קבוע המקיף את חיינו יום יום. גם בפסוק: "כי מי גוי גדול אשר לו אלוהים קרובים אליו", וגם בפסוק: "עם זו יצרתי לי", יכולים אנו לראות שערך התפילה הגדול קשור עם עובדת היותינו לגוי גדול ולעם. במילים אחרות, כוחה של התפילה המיוחדת לנו היא בהיותה מופיעה על ידי ציבור של מתפללים או בלשון חז"ל: "תפילה בציבור".
במסכת ראש השנה 6 שואלת הגמרא על דברי ישעיה הנביא 7 : "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב", מתי הוא הזמן שה' מצוי, מתי הם הרגעים שה' קרוב אל עולמנו ובהם קורא לנו הנביא לקרוא אל ה'? עונה הגמרא: אלו עשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, שבהם כל אחד ואחד יכול לקרוא אל ה', ואם ידרוש אליו בכל ליבו הוא ייענה. וממשיכה הגמרא ואומרת שכל זה נאמר על יחיד מישראל, אבל ציבור של ישראל הקורא אל ה' נענה בכל עת. היא לומדת זאת על פי הפסוק 8 : "כה' אלוהינו בכל קראנו אליו"- בכל זמן שאנו קוראים אל ה' כציבור אנו זוכים להיענות.
אם כן, בזמן התפילה בציבור אנו נמצאים בכל יום ברגעים קדושים כמו ראש השנה ויום הכיפורים. חשוב מאד שנהיה מודעים לגודלם של רגעים אלו, ונתיחס אליהם ברצינות הראויה לכך. כבר הודיעונו חז"ל בפרקי אבות 9 שכל דבריהם של חכמינו הם כגחלי אש בוערת, ולכן צריך לשים לב שלא נזלזל בתפילה בציבור ולא ניכוה בגחלים הבוערות של חז"ל.
קדיש מגלה את כח הציבור
מבנה התפילה מורכב ממה שסידרו לנו חז"ל, מאבותינו הקדושים עד אנשי כנסת הגדולה, התנאים, האמוראים, וגדולי ישראל הגאונים, הראשונים והאחרונים. בתוך סדר זה ישנו לב התפילה ועיקרה, בה תלוי הכל, וחלקיה האחרים המשמשים לה כמסגרת והכנה כדי שתהיה ראויה ותתקבל. כך אנו אומרים בנוסח "יעלה ויבוא" בראש חודש: "יעלה ויבוא ויגיע ויראה וירצה וישמע", כדי שהתפילה תישמע על ידי בורא עולם יש צורך בתהליך המתחיל בעליה ובכניסה לפני מקוה ישראל ה' ומושיעו בעת צרה.
הרגעים הגדולים והעיקריים של התפילה מתחילים מאותם החלקים שההלכה קובעת שאין לומר אותם בלי עשרה יהודים לכל הפחות, מה שאין כן בחלקים אחרים שניתן לאומרם גם בפחות מעשרה.
חלק זה של התפילה, שבו מתחיל להיגלות ולהיראות כח הציבור שבתפילה, הוא אותו חלק הנקרא קדיש. אותו חלק שונה משאר חלקיה של התפילה בזה שהוא נאמר בלשון ארמית, ולא בעברית- לשון הקודש. ישנם הסברים אחדים לסיבת אמירת הקדיש בארמית, והמשותף לכולם הוא ענינו המרומם מאד של הקדיש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
