ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- מבוא - יסודות התפילה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- שיעורי הלכה נוספים
כמובן, כשאין ברירה אפשר להתפלל גם בבית, כמו שקבעו להתפלל בבית האבל, ר"ל, כדי לעשות חסד עם האבל שנמנע ממנו על פי הדין לצאת מביתו. היתר זה יפה כוחו גם לחולה אשר חלש מכדי לצאת החוצה, שיכול להתפלל בביתו.
יתכן שגם בשעת שמחות כאשר מתקבצים אנשים רבים בבית שיש בו ברית מילה או שבע ברכות לחתן וכלה, ומתוך חשיבות המצוה הנעשית במקום והתחשבות בטרדת הציבור שלא להטריחו לצאת ולבוא, בפרט שחייבים בכבודם שהרי הם באו לכבד את המצוה, בכל אלו אפשר להקל ולהתפלל בבית. מה עוד שסיבות אלו אינן חוזרות הרבה עד שנחשוש שמא בני אדם יתרגלו להתפלל בביתם ותיפגע התפילה המהודרת, שהיא בבית התפילה המיוחד- בית הכנסת.
בשעת הדחק ניתן להתפלל בציבור גם בשוק, אף על פי שהיתר זה הוא דחוק ביותר מפני הקושי הגדול להתרכז בתפילה במקום השוק, המלא רעש ושאון המטרידים את מנוחת הנפש ומקשים על תפילה כהוגן. יש להשתמש בהיתר זה רק כאשר אי אפשר אחרת ובלעדיו תאבד התפילה לגמרי, כמו אם אדם נמצא בנסיעה מחוץ לביתו, ואם לא יתפלל באותו מנין ארעי לא יספיק להגיע לבית הכנסת ויאבד את תפילתו, כפי שמצוי בתפילת מנחה שזמנה עובר. או כאשר אדם שהיה בדרכו או אנוס בטרדה קשה הפסיד את זמן התפילה בציבור, כאשר המתפללים הקבועים בבתי הכנסת התפללו כבר ובתי הכנסת נסגרו, ואם לא יתפלל בדרך לא ימצא עוד מנין. [דבר זה מצוי בחיילים המשתחררים ומגיעים לעיר בשעה מאוחרת בערב, או בנוסעים במרחקים גדולים שהיו בדרך והגיעו לעיר בשעה מאוחרת].
מובן מאליו שאין לקבל היתר זה על מנת להפוך את זה להרגל קבע, ומתוך כך להפוך את החלק היפה ביותר בחיים, חלק שבו נערכת פגישה קצרה בין האדם ליוצר נשמתו ומלכו הנצחי, למושפל ומוזנח בתוך שוק מלוכלך, או באולם שמחות כאשר הרעש גובר וקשה מאד להתפלל. עדיף להשתדל ולתכנן כאשר באים לשמחה, להתפלל במנין בבית הכנסת קודם שיבואו לשמחה, כדי לשמור על התפילה שתהיה כתיקונה.
כתב השו"ע 1 , שמי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס להתפלל בו נקרא "שכן רע". יש מהאחרונים 2 שכתבו שדבר זה נאמר אפילו אם אין מנין בבית הכנסת, ויש להסתפק בזה. מכל מקום כתב המשנה ברורה 3 , שאם הוא מתפלל בביתו במנין אין הוא נקרא "שכן רע", אף שעל כל פנים לא קיים מצוה כתיקונה, להתפלל במקום קבוע לתפילה. ומה טוב אם בערים הגדולות שעוברים ושבים מצויים, יתקנו מקומות שבהם חדרים ואולמות סגורים ומקורים לצורך המתפללים המזדמנים, כדי שלא יתפללו ברחובות ובקרן זוית, ואשרי חלקם של מזכי הרבים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
