ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת מזל
הקדמה:
במשנה בדף עא יש שני חלקים: 1. עירוב קרבנות פסולים עם כשרים (על זה דיברנו עד כה – ביטול ברוב וכו'). 2. עירוב קרבנות כשרים מאותו סוג/מסוגים שונים – בזה נתמקד היום.
א. במשנה - עירוב קרבנות מסוג זהה של בעלים שונים - מקריב שניהם – כל אחד למי שהוא.
ומה עם סמיכה של הבעלים? (אמנם לא מעכב, אך עדיף).
תשובת רב יוסף – מדובר בקרבנות נשים (אינן סומכות). ואכן בגברים – לא יקריב אלא ירעו עד שיסתאבו.
[מקשה אביי על התשובה – ברייתא שמדברת על עירוב קרבנות שונים (יחיד/ציבור), והדין כמו במשנה שמקריבים , וכמו שקרבן ציבור הנו גם זכרים , גם קרבן היחיד.
תשובת רבא – הברייתא עוסקת בעירוב הדם (אחרי שכבר סמכו).
הראיה – הברייתא מחלקת לגבי זריקת הדם בין אם התערבו חיים או שחוטים (שכוסות הדם התערבו): חיים – יזרוק דם מכל בהמה בפנ"ע, שחוטים – יזרוק יחד. וזה משובש – הרי למה שלא יזרוק מכל כוס בנפרד?! אלא –שחוטים – הכוונה שהדם עצמו נבלל בכוס אחת – וזורק הכל יחד (="יש בילה"), וחיים – הכוונה שחוטים כעין חיים (שהם עדיין בכוסות נפרדים).
(א 4-)
[דיון פנימי בברייתא – שיטת רבי
במקרה שהכוסות נבללו, רבי מצריך שיעור זריקה לשניהם.
ומקשים – והתניא – מי חטאת שנתערבו בו מים שאובים, ר"א סובר שזה עדיין כשר (וחכמים פוסלים, פרה ט,א), ומסביר רבי – כי מספיק שיעור כלשהו (+ אין בעיה שמחצה כשר ומחצה פסול).
תשובות: 1. אמר לשיטת ר"א. 2. יש לחלק בין מי חטאת לזריקת הדם.
(ב 4+)
ב. דיני תמורת בכור, ובכור בעל מום
[ A. במשנה – נתערבו קרבנות מסוגים שונים – ירעו עד שיסתאבו וימכרו. אך בעירוב עם בכור ומעשר (אותם לא ניתן לפדות) – אחרי שיפול בהם מום – יפדה את הקרבן האחר על כסף, ויאכלו את כולם כבכור/מעשר.
אגב זה נביא דיני תמורת בכור, ובהמשך נקשר את זה למשנה.
B. הקדמה לגבי בכור - בבכור יש קדושה עצמית (ולא ע"י אדם), ולכן לא ניתן לפדותו .
הוא ניתן לכהן ומוקרב ונאכל בירושלים , אך אם נפל בו מום – ניתן לכהן ונאכל בלי להקריבו ולא פדיון , אך עם הקפדה על קדושה מסוימת (לא נשחט בבית המטבחיים, לא נשקל בליטרא ונמכר בשוק, ולב"ש גם לא נאכל לנידה (טומאה שיוצאת מגופו)).
C. שאלות רמי בר חמא –
משנה בתמורה (כא.) – אינה קריבה, אלא תרעה עד שתסתאב ונאכלת כבכור בעל מום לבעליה .
1. האם יש בתמורה את שאר דיני בכור בעל מום?
(משנה בתמורה (כא.) – אינה קריבה, אלא תרעה עד שתסתאב ונאכלת כבכור בעל מום לבעליה ).
a. האם נאכל לנידה לב"ש?
b. האם נפדה? (אין נפק"מ לפדיון עצמו, אלא הכוונה היא – האם חייב פדיון (לחומרא) או שלא צריך כמו בבכור) .
c. האם נשקל בליטרא?
תשובה – "בכור ומעשר שהוממו, תמורתם כיוצא בהם ".
ג. הקדיש בכור בעל מום לבדק הבית-
האם נשקל בליטרא? (מצד אחד – לא מכובד, מצד שני - זה על חשבון ההקדש). (בשאר פסולי המוקדשים, מוכרים וקונים קרבן אחר במקומו, שם שווה לנו לזלזל בקרבן כדי שהקרבן לא יפסיד. אך כאן – ממילא לא מביא קרבן, אלא רק לבדק הבית).
A. תשובת ר' יוסי בר זבידא ממשנתנו – לא .
הראיה - אחרי שפודים את הבהמות האחרות, את הכל אוכלים כבכור – גם לעניין שלא נשקל בליטרא, והרי כאן ספק מי הבכור ומי לא, ופודים מספק ולא משתמשים בליטרא כדי לא לזלזל בבכור, יוצא שבשביל הבכור ההקדש מפסיד!
דחיית רב הונא ור' חזקיה – שם זה לזלזל בבכור בשביל להרוויח מקרבן אחר.
B. תמיהה על עצם השאלה
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
