ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
הדוגמה הטובה והרעה ביותר לבעיה הזאת היא התנהגות בזמן מלחמה. אין מלחמה שבה לא הורגים בני אדם, והתורה, בסיפור שהיא מספרת ובערכים שהיא מציגה, בלי ספק מכירה בכך שמלחמה היא מציאות לפעמים גם כורח. דוגמה נוספת היא הוויכוח שמתקיים היום במערב בעניין מימון המחקר בתאי גזע. שם עולה הדילמה מוסרית אם מותר להרוג עוברי אדם לצורך מחקר שעשוי להציל אנשים אחרים ממחלות גנטיות ואחרות.
אפילו בתורה עצמה יוצא אברהם, האיש הצדיק ומכניס האורחים, למלחמה כדי להציל את אחיינו לוט. ברור, אם כך, שערך קדושת החיים, על אף חשיבותו הרבה ביהדות, איננו ערך מוחלט. לכן כל דור, כל עם, כל חברה ואפילו כל אדם צריכים בשלב כזה או אחר בחיים להתמודד עם השאלה המוסרית הגדולה: מתי מוצדק להרוג בני אדם?
ההלכה מדריכה אותנו בנושא הזה ומתירה לנו להרוג לצורך הגנה עצמית, בפעולות מנע ואפילו הוצאה להורג של פושעים שמאיימים על קיום החברה. גם בהיסטוריה היהודית אנחנו מוצאים תובנות בעניין זה ומוצאים שרבנים התירו, למשל, התאבדות במקרים של המרת דת כפויה או חיי חרפה. בגלל הגמישות הזאת במה שנראה במבט ראשון ערך מוחלט כמעט, עולות לא פעם שאלות קשות ומתעורר צורך להתמודד עם מקרים קורעי לב.
השאלה של מה שמכונה "המתת חסד", למשל, נמצאת על סדר היום של השו"ת הרבניים בימינו, על אף שביסודו של דבר היהדות אוסרת "המתת חסד". היהדות מתנגדת גם להפלות, אבל רבנים ופוסקים חשובים התירו הפלות במקרים יוצאים מן הכלל. הכללים והקווים המנחים ברורים, אבל במקרים מסוימים הדברים חדים פחות ואפורים יותר.
אולי מסיבה זו המדרש מספר שאברהם התלבט בעניין העקידה גם אחרי שמלאך האלקים אמר לו לא להקריב את יצחק. המבחן האולטימטיבי של האדם טמון ביכולתו להתאים את התנהגותו לרצון האלקים. זה הערך היחיד ביהדות שהוא מוחלט באמת, שאין בו יוצאים מן הכלל ואין ממנו חריגות.
אברהם מקבל שכר על נכונותו להקריב את בנו ומקבל שכר גם על כך שלא המשיך בעקידה כשנצטווה להפסיק. המכנה המשותף בהתנהגות הסותרת, לכאורה, של אברהם היא הנכונות המתמדת שלו לקבל את רצון האלקים ולהתנהג בהתאם. הגישה הזאת הפכה לבסיס של כל פסיקה הלכתית ולכל ההתנהגות היהודית בכל הדורות - המאמץ הבלתי פוסק להבין מה הוא רצון האלקי ולמלא אותו. זאת המורשת שהשאיר לנו אברהם אבינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
