ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הבבא סאלי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
"אל תדאג, בני, הבורא ימלא את כל צרכיך ולא תחסר דבר".
למחרת הגיע לאכסנייתו איש מודאג ומבוהל וסיפר כי בתו נעלמה מהבית לפרק זמן ממושך ואין שום ידיעות על גורלה. הבטיח לו הבבא סאלי כי היום תשוב בתו לביתו, ואכן כעבור מספר שעות חזרה הבת לבית אביה וסיפרה כי הסתכסכה עם חבר מסוים שעמו התרועעה. האב, שהיה מעשירי העיר, מיהר לבבא סאלי להודות לו על הבטחתו המבורכת והשאיר סכום נכבד מאוד כפדיון נפש, שהספיק לצדיק לעלות לישראל ולהבטיח את כלכלת בני ביתו בתקופה הראשונה לשהותם בה.
הבבא סאלי עלה לארץ בשנת תשכ"ד. לאחר ישיבה קצרה בשכונת בקעה בירושלים קבע את מגוריו בעיירה הדרומית יבנה סמוך לבית חתנו, רבי אברהם אביחצירא, שכיהן אז כרב המקום.
ביבנה היה ראש כולל אברכים שהיה גאון בתורה ובעל יחוס חשוב, מזרעו של הגאון מוילנא. רב הכולל פנה לרב מכלוף עמינדב קריספין, רבה של קרית ביאליק הנשוי לנכדתו של הבבא סאלי, שיסדר לו פגישה עם הצדיק. הרב קריספין נכנס לבבא סאלי להעביר את בקשת ראש הכולל ונענה מיד בחיוב. רב הכולל נכנס והצדיק התייחס אליו בכבוד גדול וציווה להגיש לו מיני מזונות ומשקה לאמירת 'לחיים'. הם החלו לשוחח בדברי תורה ולאחר מכן התגלגלה שיחתם לליבון שיטות לימוד ועיון בתורה. בשלב מסוים דיברו על שיטת הגאון מוילנא לעומת שיטת הבעל שם טוב. תוך כדי הדברים אמר אותו רב בביטול:
"אי אפשר להשוות את גדלותו בנגלה של הגאון מוילנא לידיעתו של הבעל שם טוב. הגאון מוילנא ירד לעומקם של דברים והקיף את התורה כולה, ואילו הבעל שם טוב היה רחוק מכך".
פניו של הבבא סאלי התעוותו מכאב. הוא פנה לרב ואמר:
"מי אתה שתכניס את ראשך בנושא כזה להכריע בין הגדולים הללו?! אני יודע מי היה הבעל שם טוב. ועכשיו קום וצא מכאן! איני רוצה לראות אותך על ידי".
ראש הכולל עזב את הבית והרב קריספין יצא בעקבותיו בגלל בושתו על שארגן את הפגישה. הוא שאל בצער את ראש הכולל:
"איך נכנסת ללוע הארי ודיברת בצורה כזאת?!"
הרב קריספין חזר לבית, אבל התבייש להיכנס לחדרו של הבבא סאלי ושהה בחדר עם רבי אברהם, רב העיר. לפתע הגיע הצדיק וביקש שייכנס אצלו. פנה הבבא סאלי לרב קריספין ואמר:
"מה עשית לי?! הבאת לפני איש שמדבר כנגד הבעל שם טוב הקדוש?! אתה עוד תראה: אם מחר בבוקר יישאר הכולל שלו ביבנה, אני לא הבבא סאלי!"
הרב קריספין יצא וסיפר זאת לרבי אברהם. כאשר שמע רב העיר את דברי הבבא סאלי זלגו דמעות מעיניו והוא אמר:
"מה נעשה בלי הכולל הזה?!"
"הבבא סאלי יודע מה שהוא עושה", השיב הרב קריספין.
לאחר מכן פנה הבבא סאלי לבני ביתו שנדהמו למראה כעסו:
"מקום שבו מדברים כך על קודש הקודשים, אור שבעת הימים, מרן הבעל שם טוב זכותו יגן עלינו, אסור לגור בו!"
באותו יום פקד הצדיק על חתנו רבי אברהם לארוז את כל חפצי ביתו ועזב את יבנה.
למחרת הודיעו ממשרד הדתות כי הכולל, שבראשו ניצב הרב שזלזל בכבוד הבעל שם טוב, אינו עומד בקריטריונים שנקבעו על ידם ומעתה לא יתוקצב, וכך הוא נסגר.
כעבור כמה שנים הגיע הרב קריספין ליחידות אצל הרבי מליובאוויטש בניו יורק. הרבי ביקש ממנו שיספר לו דבר מה מהבבא סאלי. לאחר ששמע את המעשה עם ראש הכולל ביבנה קרא הרבי בהתפעלות: "האמנם כך היה?! יש לך כאלה סיפורים ואתה שומר אותם לעצמך?!".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
