ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת מזל
מבוא והמשנה
א. הפסוקים (ויקרא א)
יד וְאִם מִן-הָעוֹף עֹלָה קָרְבָּנוֹ לַה' וְהִקְרִיב מִן-הַתֹּרִים אוֹ מִן-בְּנֵי הַיּוֹנָה אֶת-קָרְבָּנוֹ. טו וְהִקְרִיבוֹ הַכֹּהֵן אֶל-הַמִּזְבֵּחַ וּמָלַק אֶת-רֹאשׁוֹ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה וְנִמְצָה דָמוֹ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ. טז וְהֵסִיר אֶת-מֻרְאָתוֹ בְּנֹצָתָהּ וְהִשְׁלִיךְ אֹתָהּ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ קֵדְמָה אֶל-מְקוֹם הַדָּשֶׁן. יז וְשִׁסַּע אֹתוֹ בִכְנָפָיו לֹא יַבְדִּיל וְהִקְטִיר אֹתוֹ הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה עַל-הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל-הָאֵשׁ, עֹלָה הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'.
סיכום ההבדלים בין חטאת העוף (סד:) לעולת העוף (סה.).
|
| חטאת העוף | עולת העוף |
המליקה | הבדלת הראש, ומספר סימנים | לא מבדיל, סימן אחד (ונראה פירושים שונים אם מעכב) | מבדיל, שני סימנים |
מקום | בכל מקום בעזרה (עדיף ליד קרן דרומית-מערבית) | על המזבח (עדיף – על הסובב ליד קרן דרומית-מזרחית, אם אין מקום – על גג המזבח ליד דרומית-מערבית). | |
הדם | הוצאת הדם | הזאה + מיצוי (מח' אם המיצוי מעכב) | רק מיצוי |
מיקום | למטה | למעלה | |
הבשר | למי הולך | הכל לכהן | הכל למזבח |
מה מסירים? | לא מסירים | מסירים מוראה ונוצה. | |
כללי | שלא לשמה | פסול | כשר, ולא עלה לבעלים |
ב. תיאור הקרבת עולת העוף, בשילוב הגמרא
A. המליקה - על הסובב + מבדיל – ""ומלק – והקטיר" (ההקטרה למעלה, וגוף וראש בנפרד). לפי המשנה ההבדלה מעכבת.
B. המיצוי - ממצה מהגוף, ואח"כ מהראש.
C. ההקטרה – קודם ראש (וממצה לפני כן ושם במלח), ואח"כ הגוף (ומסיר המוראה ונוצה, ומשסע, ושם במלח).
כאן לא מעכב (עצם ההקטרה לא מעכבת, וגם לא המליחה והסרת המוראה וכו').
גמרא - חלק א – דינים ומקורות בעולת העוף
א. ברייתא – דרשות על פרשיית עולת העוף – עד הקטרת הראש
(יש דינים מיוחדים לעולת העוף ויש שנכונים גם לחטאת העוף).
1. והקריבו – גם אחד ולא שניים.
2. הכהן... ומלק –
ת"ק - שדווקא כהן מולק (ולא עושים קל וחומר מקרבן בהמה שלא צריך כהן מזה שלא צריך צפון).
ר"ע - הכהן מולק בגופו (ולא עושים קל וחומר מקרבן בהמה שצריך כלי, שגם כאן נצריך כלי כי צריך כהן). (ר"ע – הכהן מיותר, שהרי ברור שזה רק כהן, לכן בא ללמד כנ"ל, וצריך עיון מהשורה הקודמת).
3. ומלק – ממול ערפו (נלמד ממליקת חטאת העוף, שם מפורש "ממול ערפו ולא יבדיל". ואולי גם לא יבדיל? ראה שורה בהאה.
4. ומלק... והקטיר – שימלוק כמו שמקטיר: 1. מליקה בראש המזבח (בעולת העוף). 2. שמבדיל . (ומניין שמקטיר ראש וגוף בנפרד – פשט – והקטיר "המזבחה... והקטיר אותו הכהן המזבחה"). בסוף השיעור נראה שר"א בר"ש לומד שמבדיל מ" והקריבו ".
5. ונמצה דמו על קיר המזבח – כולו , ולא כבש/היכל. ומניין שעל חצי עליון? היקש מיצוי להקטרה ומלק והקטיר ונמצה דמו (מכתיבת המיצוי אחרי ההקטרה). (ההו"א - לכאורה קל וחומר מבהמה, שם החטאת למעלה והעולה למטה, אז בעוף שהחטאת למטה, אולי גם העולה) האם יכול להתכופף ולעשות מתחת לחוט? (כשעומד על הסובב): ת"ק – כן (אם עושה מערכה על הסובב עצמו), ר' נחמיה ור"א ב"י – לא (לא יכול לעשות על הסובב).
ב. לגבי מיצוי הדם - ברייתא (סו. בסוף) – "עולה הוא" – עולה גם בלי מיצוי (הראש), "הוא" – המיצוי מעכב (בגוף, שם רוב הדמים).
ג. הכנת גוף העוף
A. הסרת המוראה והנוצה מוראה=זפק (שק עיכול). נוצה – אבא יוסי בן חנין – קורקבן. ת"ק ותנא דבי רי"ש – נוצה ממש שמעל הזפק (לת"ק – לא מקדיר, לרי"ש – מקדיר – ולוקח במדויק רק מה שמול הזפק).
B. שיסוע – ביד (כמו בשמשון).
חלק ב – האם אי ההבדלה בחטאת העוף מעכבת?
בעולת העוף – חייב להבדיל, ומעכב לפי כולם.
בחטאת העוף – לא מבדיל. ואם הבדיל?
משנתנו – פסולה. ר"א בר"ש – "שמעתי שמבדילים ".
ביאור המחלוקת:
(לפי ה-3 הראשונות אין בעיה בעצם ההבדלה , אלא הבעיה היא בעשיית "מעשה עולה" בקרבן חטאת, והמחלוקת היא האם מה שעשה דומה למעשה הכשר בעולת העוף):
1. רב חסדא – מדובר שהבדיל ועוד לא מיצה, והמחלוקת אם חייב למצות ,
ת"ק – חייב למצות, ויוצא שמבדיל + מיצה , שזה כמו מעשה העולה ופסול. ר"א בר"ש – יכול לא למצות, וכך זה לא מעשה עולה וכשר.
(שני ההסברים הבאים – כדי להכשיר צריך לומר: 1. בעולה אסור לשהות. 2. מדובר שבחטאת שהה. המחלוקת היא, רבא: 1. האם אכן בעולה אסור לשהות. 2. אביי – האם שהה בעולה).
2. רבא – מדובר שבחטאת העוף הבדיל ושהה בין סימן לסימן (רש"י – אין אפשרות בלי לשהות), ואז מיצה , ומחלוקת אם מעכב בעולת העוף : ת"'ק – בעולה השהייה לא מעכבת, ולכן דומה לעולה ופסול. ר"א בר"ש – השהייה מעכבת (בעולה), ולכן לא דומה לעולה וכשר.
3. אביי – (שהייה בעולה מעכבת ) והמחלוקת אם חייב לשהות בחטאת (אם חייב לחתוך רוב בשר – חייב לשהות) – וממילא – האם שהה? ת"ק – לא חייב לשהות, ולא שהה, ופסול. ר"א בר"ש – חייב לשהות, ושהה, ולא פסול כי בחטאת שהייה פוסלת.
בניגוד ל-3 ההסברים, להסבר הבא המחלוקת האם יש בעיה בעצם השהייה:
4. ר' ירמיה – האם אכן יש איסור הבדלה? (מה פירוש "ולא יבדיל"?) ת"ק – אסור להבדיל. ר"א בר"ש – לא צריך להבדיל, אך יכול.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
